דף הבית » כל הכתבות » תרבות » ספרים » 4 ספרי ילדים שעוסקים בהתמודדות עם סיטואציות מורכבות

4 ספרי ילדים שעוסקים בהתמודדות עם סיטואציות מורכבות

עומר שלי אמנם כבר גדול, אבל ספרי ילדים היו ותמיד יסמלו בעיניי הנאה צרופה. רגעים קטנים של רוגע ונחת, בדקות האלו שיושבים לידם ומקריאים להם את הסיפור.

חוץ מזה שבעיניי ספרי ילדים, כשהם טובים, יכולים ללמד אותם לא מעט שיעורים על החיים וגם להציף דברים חשובים שלא תמיד אנחנו כהורים יודעים איך. ועכשיו, עם החגים והסגר, יש הרבה יותר זמן משותף וזה תמיד הזדמנות מצוינת בעיניי לקרוא ולהקריא.

אז… הנה המלצות על ארבעה ספרי ילדים (כולם של הוצאת 'צמרת') ומומלצים, שכל אחד מהם עוסק בנושא חשוב אחר:
ההתמודדות של ילדי הדרום עם אזעקות הצבע האדום,
ההתמודדות של ילדים להורים גרושים עם חלוקת הימים,
ההתמודדות עם הקושי לעזוב את הגן ולעלות לכיתה א',
ההתמודדות עם סיטואציות חברתיות מורכבות בבית הספר.

"הפתעת נשימה", של לירז כהן ביטון

ספר מקסים וחשוב מאוד, בעיקר עבור ילדי הדרום שמתמודדים כבר שנים עם אזעקות הצבע האדום. הספר נפתח בסיטואציה יומיומית ושגרתית כל כך שבה אימא של נועה קוראת לה לבוא לאכול. נועה רצה לשולחן בשמחה ובדיוק אז נשמעת אזעקת 'צבע אדום'.

כולם רצים לממד, האוכל נשאר על השולחן והפחד מציף את נועה הקטנה שלא מצליחה לנשום מרוב חרדה. כדי להרגיע אותה ולעזור לה לנשום, מוציאה אימא שלה קופסה קטנה – "הפתעת נשימה" שבה יש (רעיון גאוני) גליל קטן של בועות סבון!

העיסוק בבועות הסבון הקסומות והצורך לנשוף כדי להפריח אותן מסייע לנועה להירגע ולנשום כמו שצריך. רעיון פשוט גאוני לכל מצבי לחץ. הספר מאוייר בצורה מהממת (איורים: קסאניה לוגובסקי) והוא בעיניי חשוב לא רק לילדי הדרום ולהוריהם, אלא לכולנו. כי אסור לנו לשכוח שהבעיה שם עוד לא נפתרה ושאלו החיים היומיומיים והשגרתיים שלהם.

"איזה יום היום", של לירית אביטל בר נתן

גירושין הם סיטואציה מורכבת עבור ילדים צעירים שצריכים פתאום לחלק את הימים שלהם, על כל המשתמע מכך, בין אימא ואבא. זה לא אומר שזה רע, אבל זה כן מבלבל. כל תוכנית דורשת פתאום בדיקה ביומן וכל ההרגלים הופכים פתאום להיות "הרגלים מותני יום".

הבלבול הזה הוא גם מה שעומד במרכז הספר, שמסופר מנקודת מבטה של ילדה קטנה להורים גרושים. "פעם אבא ואמא ישבו איתי סביב השולחן ואכלנו יחד ארוחת ערב. מאז שאבא ואמא נפרדו, אני אוכלת ארוחת ערב לפעמים עם אבא ולפעמים עם אמא. תלוי איזה יום היום."

הציטוט הזה מתוך הספר ממחיש ממחיש את הבלבול היומיומי וממשיך עם עוד המון דוגמאות קטנות ושגרתיות כל כך, שלפעמים אנחנו כהורים בכלל לא חושבים עליהם. ותאמינו לי, גם אני התגרשתי כשעומר היה בן 3, אז אני יודעת. חלוקת הימים יכולה להיות מבלבלת מאוד ולהשפיע על הדברים הקטנים ביותר: מהשינויים הקטנים שחלים בתוך הבית (לישון במיטה של אימא ואבא למשל), ועד באיזה יום אפשר לארח חברים.

הספר מציף את הבלבול הזה, נותן לילדים כמה רעיונות להתמודדות (כמו שימוש בדמיון) ומרגיע אותם שבסוף אבא ואימא שלהם אולי כבר לא ביחד אבל הם תמיד אבא ואימא שלהם. ספר חשוב ומקסים בעיניי, שגם אותו אגב איירה בכישרון רב קסאניה לוגובסקי.

בסוף הספר אגב יש טיפים להורים שנמצאים בהליכי גירושין וגם ערכה שלמה ומהממת של לוח שבועי ומדבקות עם ציור של אימא ושל אבא, כך שהילדים יכולים ליצור לעצמם סדר ויזואלי בתוך כל הכאוס.

"הילדה שהלכה אחורה", של רינת גור

רומי עלתה לכיתה א', אבל היא מתגעגעת לגן ורוצה לחזור. היא כבר לא צוחקת כמו פעם ושום דבר לא מצליח לגרום לה להפסיק לבכות. ההורים המודאגים שלה מחליטים לפתור את העניין ביצירתיות ומודיעים לה שאם היא רוצה כל כך לחזור לגן, אז בשמחה. מחר היא הולכת לגן!

רומי מאושרת, הצחוק המתגלגל שלה חוזר להישמע והיא כבר לא יכולה להתאפק עד הבוקר. בבוקר, כמובטח, מלווים הוריה של רומי את רומי הקטנה אל הגן. הגננת מקבלת אותה בזרועות פתוחות ורומי מרוצה עד הגג.

אבל לאט לאט, ככל שנמשך היום, רומי מבינה לבד שהיא כבר גדולה מידי בשביל הגן. היא שמה לב שכל החברים שהיו איתה בשכבת הגן לא נמצאים שם (הם בבית הספר), שהיא כבר מכירה את כל החוקים והמשחקים ואפילו שהילדים האחרים קטנים ממנה פיזית. פתאום היא לבד מבינה שהיא אוהבת את הגן, אבל שהגיע הזמן להמשיך הלאה – אל בית הספר, שגם אותו היא בסך הכל די אוהבת…

ספר חמוד ממש. אהבתי במיוחד את העובדה שבתוך הספר משולבים קודי QR שניתנים לסריקה בטלפון הנייד ומובילים אל שירים שהלחין קובי אשרת עם המילים מהספר כמובן. זה מקסים וכייפי ומשלב במקביל מוזיקה וקריאה.

"ששש… ששש… ששש…", של חגית אהרוני

"אוף איתך, גרועיסט, איזה מין רגליים עקומות יש לך"… ככה קראו בלהט הרגע הילדים לישי שבטעות כבש גול עצמי במהלך אימון כדורגל בבית הספר. אמירה אחת מיני רבות שגרמה לישי להיעלב, לרדת אל הספסל, להניח את הראש על הברכיים ולהסתתר מתחת למגבת גדולה.

המאמן "סילביו תווים", שזכה אגב לכינוי הזה בגלל הקמטים שמופיעים לו על המצח ודומים למחברת תווים, הבחין במה שקורה, עצר מיד את האימון והזמין את ההורים ואת הילדים לשיחה על חברות, מילים וכוחן של מילים.

את מה שנאמר במפגש הזה אגב תצטרכו (אתם והילדים) להשלים לבד, כי הספר הזה מתחיל דווקא מהסוף ומסתיים בצורה פתוחה שמותירה מקום לדיון חשוב. הכתיבה שלו, למרות הנושא הרציני, היא קולחת ואפילו משעשעת, מה שמחבר את הילדים כמעט מיד. וזה חשוב במיוחד כשרוצים לדבר על נושא כזה. בקיצור, חשוב.

Scroll to Top