לואי ה-14 הוא ככל הנראה המלך האירופאי המוכר ביותר בהיסטוריה, שאליו משתווה אולי רק המלכה אליזבת, וארמון ורסאי שבנה לעצמו הוא עד היום אחד מהארמונות המפוארים ביבשת.
לכבוד יום ההולדת שלו שחל אתמול לפני 381 שנה (5.9.1638), נזכרתי בביקור שלנו בארמון ורסאי כשביקרנו בפריז לפני כשנתיים ובתשע עובדות מעניינות במיוחד שגיליתי על המלך המכונה "מלך השמש" ונחשב עד היום לאחד מהמלכים הכי שנויים במחלוקת.
המלצות לביקור בארמון ורסאי
ארמון ורסאי (Palace of Versailles) שוכן כ-13 ק"מ מפריז, כשעה נסיעה ברכבת, והוא ללא ספק אחד מאתרי החובה בעיניי במהלך ביקור בפריז או בצרפת בכלל. הביקור בארמון ובגניו (גני ורסאי) אורך בין חצי יום ליום שלם, תלוי בעיקר בכם, ואם יש משהו שלא תפסיקו להגיד במהלכו זה "וואו"!
הארמון ממוקם כאמור בסמוך לעיר ורסאי ואפשר להגיע אליו מפריז בנסיעה של כשעה ברכבת, קל ונוח מאוד. יש בו 2,300 חדרים שמתפרסים על פני שטח של יותר מ-60 אלף ק"מ ולמרות שבעיניי אין טעם לראות את כל החדרים, סיור בארמון בהחלט שווה ומסנוור, תרתי משמע.
כרטיסים
עוד לפני המחירים תרשו לי להמליץ לכם לרכוש את הכרטיסים אונליין כבר מהארץ. כך תוכלו להימנע מההמתנה בתורים הארוכים ולרוב גם תוכלו למצוא כרטיסים מוזלים יותר מאשר אלו שנמכרים ישירות בכניסה לארמון ואפילו דרך האתר שלהם.
כמה זה עולה? קודם כל ילדים עד גיל 18 נכנסים חינם. לכל היתר המחירים נעים סביב ה-20 יורו ומשתנים בהתאם לסוג הכרטיס שתרצו: כרטיס שכולל כניסה לכל האתרים במתחם; כרטיס שכולל רק את הארמון וכדומה. הנה קישור לפירוט של כל אחד מסוגי הכרטיסים.
שימו לב!! הכניסה לגנים היא אמנם חינם, אבל רק בימים שבהם אין מופע מזרקות! לכן, אם אתם מגיעים ביום שיש מופע כדאי לכם לרכוש את הכרטיס המשולב.

מידע כללי לגבי הביקור בארמון:
הארמון נפתח לביקור בכל יום בשעה 9.00 (סגור בימי חמישי), אבל כבר לפני כן משתרך לו תור ארוך בכניסה, כך שכדאי לכם להקדים מעט. אל תדאגו – השער המוזהב והמבנה העצום ינעימו את זמנכם ויבהירו לכם, עוד לפני שנכנסתם, שמדובר בעושר שקשה לתפוס.
הארמון אמנם עצום, אבל המסלול בו הוא די מובנה ואתם בעיקר תראו המון אנשים נוהרים לאותו כיוון, כך שאתם פשוט יכולים לזרום. לא משנה לאיזה כיוון תפנו, תתקלו בציורים, בפסלים, ברהיטים, בתכשיטים ובפריטים מרשימים ומסנוורי עיניים. זהב לא חסר שם וגם לא ממש אהבה עצמית 😉
מכל החדרים אנחנו אהבנו במיוחד את חדר המראות – מעין מסדרון ארוך שבו מונחים המון פסלים ותמונות ושכפי שניתן להבין משמו, מלא במראות משני צידיו, שרק מוסיפים הוד ועושר לכל הזהב שגם ככה ניצב שם.

בנוסף אליו, אני ממליצה לכם לא לוותר על חדר השינה של לואי ה-14, שבאופן מפתיע נראה קטן ביחס לשאר החדרים בארמון וגם כדאי לכם לבקר באולם הנשפים ובחדר התכשיטים. וואו! כבר אמרתי?

ביקור בגני ורסאי:
אם הארמון מרשים, אז לרושם שיותירו עליכם הגנים עוד לא הומצאה מילה מתאימה. היציאה לגני ורסאי היא מתוך הארמון והכניסה אליהם כרוכה בתשלום רק בעונה שבה מתנגנים "מופעי המזרקות" (השנה זה היה בין ה-2 באפריל ל-29 באוקטובר, אך כדאי להתעדכן באתר שלהם).



הגנים עצומים ממש ואין סיכוי שתצליחו לחרוש אותם ביום אחד, אבל אני כן ממליצה לכם להסתובב בהם בנחת (בואו עם סבלנות), לשבת על שפת האגם, לקנות גלידה, לשכב על הדשא וכמובן לא לפספס את מופע המזרקות – מופע שלם שבו המזרקות "רוקדות" לצלילי מוזיקה קלאסית – אחד מהדברים הכי מהממים שראיתי!
ארמון ורסאי: סמל סטטוס לכוחה של צרפת או גחמה נרקיסיסטית? 9 עובדות שלא ידעתם על לואי ה-14:
1. לואי הפך למלך כבר בגיל 4 ושמונה חודשים (לאחר מותו של אביו לואי ה-12), הוכתר רשמית כבר בגיל 15 וכבר מגיל 22 שלט לבדו על צרפת ונאוורה עד שמת בגיל 77, מה שהופך את שלטונו לארוך ביותר בהיסטוריה. אגב, תקופת שלטונו הייתה כפולה מתוחלת החיים הממוצעת באותה תקופה!
2. לא סתם באמת האמין לואי ה-14 שהוא "אל-מלך": הסיבה הראשונה לכך נעוצה בעובדה שהוא נולד לאחר למעלה מ-20 שנים שבהם היו הוריו חשוכי ילדים, מה שהפך את לידתו לנס של ממש והביא את הוריו לכנותו "לואי מתנת האל" ("Louis le don de Dieu"). הסיבה השנייה נעוצה באמונה הקתולית הרווחת באותה תקופה שלפיה המלכים נבחרים על ידי האל.
3. הכינוי "מלך השמש" אינו מקרי: לואי ה-14 האמין כאמור באמונה שלמה שהוא בן-אל, ממש בדומה לאלי המיתולוגיה היוונית והפך את השמש לסמלו, מכיוון שחש שיש דמיון רב בינו לאל השמש אפולו, שאת דמותו אפילו גילם כשרקד בבלט המלכותי. הוא כל כך האמין שהוא אל השמש, עד כדי כך שסבר כי כמו שכוכבי הלכת מסתובבים סביב השמש, כך צרפת מסתובבת סביבו וזה מה שהוביל לביטוי הכה מוכר: "המדינה זה אני".

4. לואי ה-14 היה פטרון גדול של אמנות ותרבות ובתקופת שלטונו שגשגה צרפת גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תרבותית: הוא היה רקדן בלט מוכשר ואף גילם תפקידים ראשיים בעשרות מופעי בלט, שרובם אגב (איך לא) הוא גילם דמויות אל; הוא לקח חסות על אמנים ויוצרים רבים, תמך והקים אקדמיות לאמנות; מילא את ארמונו ביצירות אמנות שרכש מאמנים צרפתיים; ועל פי חלק מהמקורות, את חדר המראות המפורסם, הקים לואי ה-14 כדי להוכיח לעולם שהאמנים הצרפתיים יכולים לייצר מראות ברמה גבוהה יותר מזו של האיטלקים, שמהם היה נהוג אז לייבא מראות.

5. בבניית הארמון הושקעו משאבים רבים ולא מעט צרפתים זעמו עליו בשל כך וטענו שהוא נרקיסיסט. אפשר כמובן להבין אותם, אבל לואי ה-14 לא ראה בארמון היוקרתי גחמה אישית אלא להפך. מבחינתו היה הארמון סמל לעושרה ולכוחה של צרפת ובאמצעותו ביקש לשפר את תדמיתה הפגועה של צרפת בעולם ולהפוך אותה לסמל סטטוס של תרבות, כוח ויוקרה. מה שכמובן הוכיח את עצמו…
6. הבחירה בורסאי לא הייתה מקרית. המקום שבו בנה לואי ה-14 את ארמונו שימש לפני כן כבית ציד של אביו ולואי הקטן היה נוהג לבקר שם הרבה בילדותו. כשבגר הפך בית הציד למקום מפלט וכשההמון הזועם מחה על חיבתו העזה למלחמות החליט לואי ה-14 להעתיק את כל ממשלת צרפת מפריז לורסאי. מעבר לאהבתו הגדולה לורסאי, בחר בה לואי ה-14 גם מסיבות טקטיות: הארמון המרוחק אילץ את האצילים לנסוע מפריז ולבקש אישור ללינה בארמון, מה שמנע מהם להתאגד נגדו במחאה ותרם לתדמיתו כשליט-אל חזק ויחיד, שכולם עולים אליו לרגל.
7. למרות חיי המותרות והרהב שלו, הצליח לואי ה-14 לשקם משמעותית גם את כלכלת צרפת, שהייתה על סף פשיטת רגל כשעלה לשלטון. מעבר לכך שעודד את הכלכלה המקומית (בין היתר ע"י הטלת מיסים גבוהים מאוד על ייבוא), הוא סרב להעלות מיסים כדי לממן את בניית הארמון, חיי התענוגות שלו והוצאות הממלכה, ואת הכסף הנדרש השיג ממכירת תוארי אצולה. פעולותיו אלו הפכו את צרפת ממדינה במשבר עמוק למדינה יציבה וחזקה שהיוותה השראה למדינות רבות אחרות באירופה.
8. מדינת לואיזיאנה בארה"ב נקראת על שמו של לואי ה-14. זאת מכיוון שמי שגילה אותה היה מגלה הארצות הצרפתי רנה-רובר קוואלייה, שהגיע אליה בשנת 1643 והכריז עליה כטריטוריה צרפתית השייכת למלך השמש, לואי ה-14.
9. כשהיה קטן דמה מאוד לבת, אך זה מעולם לא הפריע לו. כשבגר נהג לא פעם לנעול נעלי עקב ולחבוש פאה גבוהה כדי לחפות על עובדת היותו נמוך והוא מעולם לא חשש או התבייש להיראות נשי, ואת ההוכחה לכך ניתן לראות בבירור בפורטרט שלו שצייר היאסינת ריגו (Hyacinthe Rigaud) בשנת 1701. אגב, הוא ראה בנעלי העקב האדומים סמל לאצולה ובשלב כלשהו אפילו הכריז שרק לבני אצולה מותר לנעול אותן. הסיבה לכך היא שעצם נעילת העקבים העידה שמדובר בבן אצולה שלא צריך לעבוד, והצבע האדום בגלל שהיה אז יקר מאוד.

אין ספק שמדובר בדמות מרתקת: ילד שהולדתו נחשבה לנס, אבל לא זכה לחוות ילדות נורמלית; מלך צעיר שמעולם לא קיבל חינוך מלכותי פורמלי, אבל השקיע רבות בפיתוח החינוך, המחקר והתרבות של צרפת; מלך שמצד אחד האמין שהכל סובב סביבו ואין עוד מלבדו, אך מצד שני דאג לאזרחיו והפך את צרפת למעצמה כלכלית ותרבותי.
אז… מי אתה לואי ה-14 מלך השמש – גאון, מטורף, נרקיסיסט או ילד מגודל ואבוד? כנראה שקצת מהכל, אבל את זה אשאיר לכם להחליט בעצמכם! לאתר ארמון ורסאי