בים מופעי החנוכה הנוצצים, מתקיימים לא מעט מופעים איכותיים, מעוטי תפאורה, קלאסיים ומשובחים. אחד מהם הוא המופע "אבנר המוזר" שמוצג במוזיאון תל אביב.
המופע הוא מופע יחיד (למרות שאם אתם שואלים אותי היו כמה שתולים בקהל) של ליצן קשיש וגמלוני בשם "אבנר". המופע מגיע אלינו מניו יורק ובמשך למעלה משעה מהפנט אבנר את הילדים בלי להוציא מילה.
זהו מופע פנטומימה, המשלב אקרובטיקה וליצנות קלאסית, ממש כמו פעם. המופע כולו מתרחש כשאבנר "ממתין" לתחילת המופע.
הוא עולה על הבמה עם מטאטא ומצליח להצחיק עד דמעות את הקטנים והגדולים עם תעלולי הכובע שלו. הוא מסתבך עם דברים פשוטים (כמו לחבוש כובע), אך מצליח לעשות בקלות דברים מסובכים כמו להעמיד סולם על האף.
יש שם המון קטעי הומור "של פעם", שבינינו, גם הכי הצחיקו, כמו המכנסיים שנופלים, הגפרורים שמתפזרים על הרצפה בעודו מנסה להרים את הסיגריה (שאת אקט הסיגריה אגב, הייתי מחליפה במשהו חינוכי יותר).
יש המון קטעים שבהם הוא יורד אל הקהל. חלק מתוכננים וחלק מאולתרים, כמו שקרה כשילדה קטנה קיבלה מכה והוא ירד אליה ועשה את עצמו מקבל מכה כמוה והצחיק אותה נורא.
הוא מצחיק ומעורר השראה שבגילו המתקדם הוא עוד מצליח לעשות שפגט, הרבה יותר ממני ובעיקר – להיות עם אנרגיות אדירות על הבמה ולהצחיק. גם את הגדולים שמבינים את הניואנסינים וגם את הקטנים. וכמובן, מוכיח שגם בלי מילים אפשר להגיד הכל.
מופע מקסים, מינימום תפאורה ובלי מילים, אבל עם המון השקעה ותוכן. משהו אחר ואיכותי. בדיוק כמו שאני אוהבת.
