מערכת הבחירות הזו (ובעיקר התוצאות שלה) עשו לי חשק להיכנס למערה, לעצום את העיניים ולברוח. לברוח למקום שבו קשישים וניצולי שואה חיים בכבוד, למקום שבו צעירים יכולים להרשות לעצמם לקנות בית ולא נאלצים לשלם על שכירות סכום כפול מזה שהיו משלמים על משכנתה, למקום שבו עצמאים מצליחים להתפרנס בכבוד ולא נאלצים לשלם כמעט חצי מעמל כפיהם לממשלה, שלא מעניקה להם כלום בתמורה.
למקום שבו כולם מתחילים מאותה נקודת שוויון, בלי קשר לצבע עורם, למוצא שלהם או להעדפותיהם המיניות. פשוט לברוח למקום אחר. טוב יותר. נעים יותר וקל יותר. אבל אין לי ארץ אחרת (וגם לא דרכון זר), אז אני נשארת כאן וממשיכה לקוות שאולי יהיה כאן טוב יום אחד. בינתיים, אני בורחת אל המקום היחיד שאני יכולה לחשוב עליו – הספרים!
אם גם לכם בא לברוח קצת, הנה כמה ספרים שיחבקו אתכם אל חיקם ויעניקו לכם כמה שעות של שלווה ואופוריה:
"כל הר וגבע – הסיפור מאחורי 'צלילי המוזיקה'" של אגתה פון טראפ (הוצאת 'סנדיק ספרים')
לא חושבת שיש מישהו שלא ראה או לפחות שמע על הסרט "צלילי המוזיקה". זהו ללא ספק סרט על זמני שחייב (לתשומת לב שר/ת החינוך החדש/ה) להיכנס לתוכנית הלימודים ולו רק בשל הקסם התרבותי שהוא נושא עימו.
הספר הוא בעצם הצצה אל מאחורי הקלעים של הסרט. הסיפור האמיתי של המשפחה, שמסופר מפי אגתה הבת הבכורה למשפחת פון טראפ.
בספר חושפת אגתה באומץ רב את המציאות שהיוותה השראה למחזמר ולסרט – מימי הילדות באוסטריה, דרך הנאצים ועד מותה של אמה. הסיפור מרתק בפני עצמו והעובדה שמדובר באמת שמאחורי הסרט עליו גדלתי, רק הגדילה את הסקרנות שלי והעצימה את ההנאה.
בספר יש גם תמונות מקוריות מארכיון המשפחה ואחרי שסיימתי לקרוא, צפיתי שוב בסרט (חובה!) ורק אז נגלה לעיניי גם הפלא שאני כל כך אוהבת – הקשר בין הסיפור האמיתי לקולנוע. מקסים!
"משפחה לדוגמה" של מאירה ברנע-גולדברג (הוצאת 'כנרת, זמורה-דביר')
יש משהו בספר הזה שהוא השתקפות החיים של כולנו – משפחה אחת, דעות שונות ואירוע אחד שמציף הכל. נשמע מוכר? 🙂
הספר נפתח בהכרזה של רותם, האחות הצעירה במשפחה על חתונתה. לא כולם אוהבים את הרעיון והסיפור מתחיל להתגלגל דווקא מתוך אי ההסכמה הזו. וכך, סביב החתונה נפרצות להן חומות ונחשפים דברים שאולי עדיף היה להשאיר אותם מוסתרים.
הספר הוא בעצם מעין יומן אישי של האחות הבכורה, גיבורת הספר שלצד ההתמודדות המשפחתית מוצאת את עצמה גם בהתמודדות משפחתית בתוך המשפחה הקטנה והגרעינית שלה. הספר כל כך מרתק והכתיבה כל כך קולחת שסיימתי אותו בסוף שבוע אחד!
"המצאת הכנפיים" של סו מונק קיד (הוצאת 'כנרת, זמורה-דביר')
אם אתם עוקבים אחריי כאן, אתם בטח כבר יודעים שאני מאוד מאוד אוהבת סרטים וספרים שמציגים מלחמה אמיצה בחופש ובשוויון (בדומה לסרט "12 שנים של עבדות", למשל). הספר הזה הזכיר לי קצת את הסרט, אבל בו יש הרבה מעבר. גם מלחמה בעבדות השחורים וגם מלחמה בשוויון לנשים.
שרה היא ילדה בת 11 שמקבלת שפחה שחורה בשם הטי, כמתנת יום הולדת. עם הזמן נוצרת בין השתיים חברות אמיצה ומורכבת מכורח המציאות ושרה מוצאת את עצמה מובילה מאבק לביטול עבדות ולשוויון נשי.
היופי בספר הזה, מעבר לסיפור עצמו, הוא שהוא מצליח לספר את הסיפור תוך יצירת הזדהות מוחלטת עם כל אחת מהדמויות וגורם לחשוב במהלך קריאתו ועוד הרבה לאחר מכן, על המציאות שלנו כנשים היום – עד כמה (אם בכלל) התקדמנו, כמה השתנה כאן ואיזו דרך עלינו עוד ללכת. מעורר השראה!
"צוות חשאי" של בראד תור (הוצאת 'דני ספרים')
מותחן סבוך ומרתק עם המון סיפורי רצח, היעלמויות ושאר מוטיבים בלשיים משובחים.
בספר חוקרים סקוט הרוואת איש השייטת ולארה קורדרו בלשית משטרת בוסטון, תעלומת רציחות עלומה שמאיימת על כלכלת ארצות הברית כולה. העלילה מתחילה עם גילוי גופה (אם אפשר לקרוא כך לשביב עצמות וגולגולת) ששייכת לאחת מהמועמדים לרשת את מקומו של מנהל הבנק הפדרלי הנפטר.
ככל שנכנסים לעומק החקירה מתגלות עוד ועוד גופות, היעלמויות מוזרות וסבכים שגורמים לקורא להתחיל לנסות לפענח את המקרה בראש. משובח!
"פגיעה ישירה" של דבורה עומר (הוצאת 'שרברק' ו'דני ספרים')
הספר אמנם לא חדש וזוהי המהדורה המחודשת שלו, אבל אני מוצאת לנכון להמליץ עליו כאן, כי אני חושבת שחובה על כל ישראלי שגדל כאן לקרוא אותו.
הספר (אם אתם לא מכירים) הוא ספר שמספר את סיפור חייה של דבורה עומר דרך שרה. ילדה בת 11 שגרה בקיבוץ קטן, בשנותיה הראשונות של המדינה. מות אימה הופך את עולמה ומשנה את חייה ואת חוויית ההתבגרות שלה. העובדה שמדובר באוטוביוגרפיה על הסופרת הכי ישראלית שלנו פשוט מצמררת והופכת את הספר לחובה. פשוט חובה! גם לנו כמבוגרים וגם לבני הנוער!
נכון שאתם כבר מרגישים קצת יותר טוב?
