התצוגה פורשת את מניפת יצירתו של יעקב אגם החל מעבודותיו המוקדמות ביותר, וכוללת בין השאר את העבודה שהציג בתערוכת היחיד הראשונה שלו בשנת 1953, "ציורים בתנועה", ואת העבודה שהציג בשנת 1955 בתערוכה הקבוצתית "התנועה". חלקה האחר מושתת על עבודות שהציג בתערוכה "אגם: מעבר לנראה" במוזיאון גוגנהיים בניו יורק, בשנת 1980, ולצידן עבודות משנות ה-90 והאלפיים.