**כתבה מתעדכנת, כדאי לחזור ולהציץ.
- מילה מהלב
- "מכתב פרידה"
- "תאווה לעיניים"
- "קפצה לה הארץ"
- "באה הרוח"
- "צייר לי צילום"
- "Thinking about Collage"
- "עיסה לבנה"
- "ניוֹבֶּה"
- "אחוז בכל היקר"
- "עולם שמעבר – פנטזיה ותעתועים"
- "דיוקן בקצב הפופ"
- "מעוף החופש"
- "מעבר לאור"
- "להיישיר מבט"
- "ועשתה להם אות לראות"
- "קישוטי מלחמה"
- "קעקועי מלחמת עזה"
- "תמונות בתערוכה"
- "לעבודה!"
- "ארבע היסודות"
- "מודרניזם במעבר"
- "הִתְהַוּוּת"
- "COME ABOUT"
- "עדות מקומית 2024"
- "נוטה להישכח"
- "בשפת הזכוכית"
- "שאריות של עתיד אבוד"
- "בא בגלים"
- "המכון לחסך חושי מרצון"
- "לוט בערפל"
- "קשרי מלאכה"
- "בס בבלון"
- "תופים ומחולות"
- "מצע הנפש הרכה"
- "כאשר אנו חושבים שהגענו אל סוף הסיפור, אנו ניצבים למעשה בתחילתו"
- "בנוגע לאמפתיה"
- "על הדבש ועל העוקץ"
- "בית 16, דירה 2"
- "מאוסף המוזיאון"
- "קרן אור"
- "ארץ ציור"
- "בחזרה ללבנט"
- "הסעודה האחרונה"
- "חלקיקים של עתיד מלאכותי"
- "פיסות זיכרון"
- "פיזיס"
- "מזכרות קדושות"
- "שירת האלמוגים"
- "חלומות צלולים"
- "אלמה מאטר"
- "גוף. בגד. בית"
- "הפילוג"
- "תל אור – מצלמות אנלוגיות"
- "עתיד ורוד"
- "כדור הארץ – מה יש בעולם?"
- "Winter Dreams"
- "אור בבקשה"
- "צ'יקה, הכלבה בגטו"
*תערוכות שייפתחו במהלך החודש *
"מכתב פרידה"
תערוכת יחיד של איתמר מזרחי, שנולדה כצורת שימור הזיכרון של סבתא ורדה. הסבתא שנתנה השראה ליצירה ונרצחה בבוקר ה-7 באוקטובר בקיבוץ רעים. בתערוכה מציג מזרחי לראשונה גוף עבודות פלסטי-קונספטואלי – 12 ימים, 12 סשנים ו-12 יצירות, עם חומרי היצירה בבית ובסטודיו של סבתא כפי שנשאר עומד מה-6.10, כשהוא משתמש בסדינים כקנבס ובגופו שלו ככלי יצירה. התערוכה היא פרויקט מיוחד המסמן רגע מכונן במסעו האמנותי של מזרחי שמאפשר לו להתחיל פרק חיים ויצירה במקום הטעון בזיכרונות. אקט של התחדשות וטרנספורמציה, המתכתב עם מסורות עתיקות של טקסי טיהור ומעבר.
איפה? גלריה אריאלה ורטהיימר, יפו | אמנות: איתמר מזרחי | אוצרות: מרינה פוזנר | תאריך פתיחה: 8.1.25 | תאריך נעילה: 16.1.25 | כניסה חופשית.
"תאווה לעיניים"
תערוכה חדשה של האמנית חן שיש, שהיא פרי פיתוח, הרחבה והעמקת העיסוק שלה במוטיב העין, המלווה את יצירתה כבר שלושה עשורים. במרכז התערוכה עומד כאמור מוטיב העין, המופיע כנושא או עיטור, כמוטיב או פורמט, כדימוי או סמל או סימן. עיני הענק שבמרכז הן מערכת עשירה של עיניים, עולם של עיניים ועולם בתוך עיניים, כך שהתחושה המתקבלת היא שהקהל לא רק צופה ביצירות, אלא גם היצירות (כעיניים) צופות גם בנו.
איפה? מוזאון הנגב לאמנות, באר שבע | אמנות: חן שיש | אוצרות: רון ברטוש | תאריך פתיחה: 15.1.25 | תאריך נעילה: 5.4.25.
*תערוכות רצות *
"קפצה לה הארץ"
מיצב וידאו פיסולי של אניעם דרעי, המורכב מסדרה של עבודות וידאו ומקיר שנבנה מיציקות אדמה. נקודת המוצא שלה היא "קפיצת הדרך" – קיצור וקיפול של הזמן והמרחב בדרך נס כפי שמופיע במקורות היהודיים. מיצב הווידאו הוא מסך במידות אדם ועליו גוף לכוד בתוך חתך גאולוגי צר. הגריד בנוי מעגלת מתכת פשוטה על גלגלים, של מאפיות, כזו שאפשר להחליף בה בקלות תבנית אחת באחרת. על הקירות גוף דוחף עוד אדמה שדוחקת עוד גוף שדוחף אדמה.
בעבודה דרשנית היא מפגישה את המילה עם גוף ועם חומר, וכך מחלצת כוראוגרפיות ופרשנויות פיסוליות מתוך סיפורים.
איפה? גלריית סדנאות האמנים, ירושלים | אמנות: אניעם לאה דרעי | אוצרות: מאיה במברגר | תאריך נעילה: 3.1.25 | כניסה חופשית.
"באה הרוח"
האמנית הדס דוכן מציגה סביבה רישומית בעקבות "חזון העצמות היבשות" מספר יחזקאל, שבו חוזה הנביא את תחיית המתים, כשהעצמות היבשות בעמק שלפניו קורמות עור וגידים ושבות לחיים. במהלך ההיסטוריה היהודית זכה החיזיון למגוון פרשנויות – מתפיסת הטקסט כמנבא אירוע עתידי המתואר כפשוטו, ועד קריאות אלגוריות הרואות בו משל סימבולי. התוכן המקאברי, אך בה בעת מלא תקווה, הִפרה את דמיונם של רבים ואיכותו החידתית אִפשרה לפרשו לאורך השנים באופנים יצירתיים ואקטואליים, בהתאם לרוח התקופה. בתערוכה נרקם החזון מול עינינו, ומצביע על אפשרויות קסומות ואנימיסטיות, הטמונות בשיירי החיים ובטבע שאנו חלק ממנו.
איפה? בית האמנים, ירושלים | אמנות: סרגיי מקסימישין | אוצרות: דביר שקד | תאריך נעילה: 4.1.25 | כניסה חופשית.
"צייר לי צילום"
תערוכת צילומים של צלם העיתונות סרגיי מקסימישין, שבשנתיים האחרונות מתגורר בירושלים, אליה הגיע עם רעייתו בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ובשל איומים שקיבל על רקע עמדתו העיתונאית הביקורתית כלפי הממשל הרוסי. התצלומים בתערוכה מייצגים את הפן האמנותי יותר ברפרטואר של מקסימישין: הם אינם מבוימים, אך מסודרים
בקומפוזיציות מהודקות, ומציגים זוויות מבט ושימוש עז בצבע כשל ציורי הרנסנס והבארוק שבמוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרסבורג. בעבודות, שצולמו ברחבי העולם, נראים גברים ונשים בעת עבודה, אכילה, תפילה ופעילות פנאי, מלוּוים בבעלי חיים, בתוך סביבה עשירה חזותית, גם אם פעמים רבות דלה מבחינה חומרית.
איפה? בית האמנים, ירושלים | אמנות: הדס דוכן | אוצרות: דביר שקד | תאריך נעילה: 4.1.25 | כניסה חופשית.
"Thinking about Collage"
יצירת קולאז' של האמנית רעיה מנובלא, שהיא למעשה התפתחות של הציור שאיתו החלה את דרכה האמנותית, העמקה ומיקוד שלו. מהניירות הצבעוניים שהיא מלקטת היא יוצרת קומפוזיציות מורכבות בתהליך אינטואיטיבי, יסודי, מתמשך ומושחז, שבו שמורה חשיבות רבה לכל מיקום, גוון ומרקם, וכן ליחסים בין הניירות השונים המרכיבים את הקולאז'. העבודות מושפעות מפסלי טוטם, מאיורים לספרי ילדים וממוזיקה, ומהוות מעין פסלי קיר שטוחים, המעלים שאלות ציוריות ופיסוליות כאחת ונטענים במשמעויות טקסיות ומאגיות.
איפה? בית האמנים, ירושלים | אמנות: רעיה מנובלא | אוצרות: דביר שקד | תאריך נעילה: 4.1.25 | כניסה חופשית.
"עיסה לבנה"
מיכל בן זאב יוצרת בעיסת נייר, בעץ ובצבע. את פיסות העץ היא מלקטת בחורשות ובחוף הים, שרידי עצים שנכרתו, נשברו או נפלטו אל החוף, ומפיחה בהם חיים חדשים. את הנייר היא קורעת, גורסת ובוחשת במטבח ביתה, בדומה למלאכה הנשית העתיקה של הכנת בצק – פעולה ראשונית של קיום חיים ושל הישרדות. כשהנייר מתגבש לכדי עיסה ומתקשה, הוא שב למקורו – לעץ. החיבור בין העץ לעיסת הנייר הינו מיידי והומוגני, וכך שבים החומרים ומתאחדים באבולוציה מחזורית כבמעין פעולת ריפוי שמאנית. אופן ההצבה בחלל מספר סיפור, מעלה מחזה. היצורים שבים אל היער בתהלוכה שקטה, לא עוד שברי ענפים נטושים ועזובים, אלא ישויות רבות הוד ואפופות סוד.
איפה? בית האמנים, ירושלים | אמנות: מיכל בן זאב | אוצרות: דליה לוין | תאריך נעילה: 4.1.25 | כניסה חופשית.
"ניוֹבֶּה"
תערוכה של האמנית סימה גיל, הפורסת מראות של עיר אירופאית קפואה – יופייה האבסולוטי של מזרקה ברגע קפיאתה, רחש המים מתחלף בדומייה ושאון העיר עוטה כתר או תכשיט מנצנץ. רגע שהוא נס המים שהפכו לסלע והיו לפסל. אותו חוק בסיסי הנוגע לשינוי מצב צבירה מנוזל למוצק ובחזרה, מתקיים באמצעות קרמיקה וזכוכית. במרכז התערוכה שתי מזרקות: האחת, עשויה מקרמיקה ומזכוכית, מדמה מזרקה קפואה; האחרת, בדמות דיוקן האמנית, כשדמעות הזולגות מעיניה ממלאות את אגנה. תחת כישוף החורף, כשהטמפרטורות יורדות אל מתחת לאפס וכמות האנשים דלילה, יד הטבע מחליפה את מלאכת האדם. המזרקה, מיקרו-טבע מלאכותי, מתמגנטת אל תוך הזמן והמרחב וכמו קופאת עמם. בקפיאתה היא פותחת את דלתה העירונית לסדר קוסמי חדש, ורגע דומייה זה ממוסס את הדיכוטומיה בין המלאכותי לטבעי ובין האישי-פרטי לציבורי.
איפה? בית האמנים, ירושלים | אמנות: סימה גיל | אוצרות: לאה אביטל | תאריך נעילה: 4.1.25 | כניסה חופשית.
"אחוז בכל היקר"
סיפורו של אוסף הרישום וההדפס במוזיאון תל אביב לאמנות בזמן מלחמה מראשיתו, בסוף המאה ה-19, ערב מלחמת העולם השנייה, בשעה בה אמנים ואספנים נסו על נפשם מאימת הנאצים בחיפוש אחר מקומות מקלט ועד לזמננו בתחילת המאה ה-21. המפגש עם יצירות האמנות בימי המלחמה משליך אל מראות מהשבת של השבעה באוקטובר, אלה התלכדו לתמונה בלתי נתפסת, שהדהדה מראות מן העבר של פוגרומים. יצירות האמנות הן בחזקת הניצולים והעדים, המגיבים למראות הטראומתיים – לעיתים במבט ישיר ולעיתים באמצעות בריחה למרחבי חלימה או הפשטה, כאשר עבודות רבות בתערוכה מספרות את סיפורם של אמנים שנרדפו בידי השלטונות הנאציים ויצירתם הייתה "עלבון לרגשות הגרמניים". בין העבודות המרכזיות: "הרישומים הקולקטיביים" – סדרת רישומים שנוצרו ב-1940 בעבודה משותפת של אמנים ואמניות מהתנועה הסוריאליסטית; "איורים לתנ"ך" – עבודות מסדרת המופת של מארק שאגאל, שעליה החל לעבוד בתחילת שנות ה-30 וסיים רק ב-1956 לאחר שעבודתו נקטעה בעקבות אירועי מלחמת העולם השנייה. לצד אלו, מוצגות עבודות של אמניות ואמנים ישראלים בני זמננו, בהן סדרת העבודות האדומות של האמנית מאיה אטון (2022-1974) שנוצרה בשנתיים האחרונות לחייה.
איפה? מוזיאון תל אביב לאמנות | אוצרות: ענת דנון סיון | תאריך נעילה: 4.1.25.
"עולם שמעבר – פנטזיה ותעתועים"
תערוכת יחיד של מרים שטרמן, שבה מוצגות יצירות המתמקדות בעולמות של פנטזיה ואימה, מתוך עניין בחקירת הרובד הרגשי והפסיכולוגי של הפחד והמשיכה אליו. שטרמן עוסקת בדינמיקה שבין הפחד והסקרנות, במרחבים שבהם העל-טבעי פוגש את המציאות, ובדימויים החבויים בתת-המודע שלנו, והעיסוק בנושאים אלו מאפשר לה ליצור יצירות שמאתגרות את גבולות הרגש והמחשבה של הצופים, ומציעות חוויות ויזואליות ורגשיות מורכבות. עבודותיה מושפעות בין היתר ממוזיקת המטאל המלווה אותה ברגעי היצירה ומספקת לה השראה לדימויים דרמטיים וסוחפים, מסרטי אימה, משחקי מחשב, ספרות ז'אנר כגון יצירותיו של סטיבן קינג, ומגוון רחב של אמנים פלסטיים שעוררו בה השראה בזכות השילוב שהם יוצרים בין רגשות אינטנסיביים, דימויים מקאבריים וסוריאליסטיים וטכניקות אמנותיות ייחודיות.
איפה? גלריית האמנים בקניון רמת אביב, תל אביב | אמנות: מרים שטרמן | אוצרות: איילת אמוראי-בירן | תאריך נעילה: 5.1.25 | כניסה חופשית.
"דיוקן בקצב הפופ"
תערוכה חדשה של האמנית דיאנה שרייב, שבה היא משלבת את הסגנון האמנותי שלה הנע בין המסורת הקוביסטית לבין פלטת צבעים עזה ומודגשת שיוצרת דיאלוג מתמיד בין צורה לצבע, בין מסורת לחדשנות. כל יצירה היא המשך של שיחה מתמשכת עם עבודותיה הקודמות, תוך שאיבת השראה מאמנים עכשוויים ויצירת הד מודרני לשפה האמנותית הקוביסטית ולפופ ארט.
איפה? גלריית האמנים בקניון רמת אביב, תל אביב | אמנות: דיאנה שרייב | אוצרות: איילת אמוראי-בירן | תאריך נעילה: 5.1.25 | כניסה חופשית.
"מעוף החופש"
תערוכת צילומים של גדעון פולני, שבה נגלה עולם בעלי הכנף במלוא הדרו. התערוכה חושפת בפני המבקרים את היופי והעוצמה של הטבע דרך תיעוד רגעים אינטימיים מחיי הציפורים, בין אם מדובר בציפורים במנוחה על ענף עץ, במרדף דרמתי אחר טרף או ברגעי שיא בהם הן תופסות את שללן בתעוזה ובדיוק מעורר השתאות. כל צילום מספק הצצה לעולמם המיוחד תוך שימת דגש על הפרטים בקטנים ביותר: נוצות הנפרסות במלוא הדרן, מבטים חודרים ותנועות כנף מרשימות.
איפה? גלריית האמנים בקניון רמת אביב, תל אביב | אמנות: גדעון פולני | אוצרות: איילת אמוראי-בירן | תאריך נעילה: 5.1.25 | כניסה חופשית.
"מעבר לאור"
תערוכת יחיד ראשונה בישראל לאמן הבינלאומי חריסטו מַבְרֵב, שבה יוצגו סדרות ציורים שיצר האמן בעיקר בשוויץ בה התגורר בשנים האחרונות, וסדרה חדשה העוסקת באור ועור, הממשיכה להיווצר כאן בישראל, תחנתו הנוכחית. בחינה של סדרות העבודות באופן כרונולוגי, מגלה מהלך אמנותי החופף את התפתחותו האישית של מברב לאורך השנים. כך למשל: הסדרה המוקדמת "גלמים", שכוללת דימויי לבוש קשים ומגנים כמו מעילים ושריוני אבירים, מסמלת מין גולם משוריין, שתפקידו להגן על הזחל בזמן הטרנספורמציה והפיכתו לפרפר.
זהו המגן הבלתי נראה שמברב עטף בו את עצמו משחר נעוריו בבולגריה הקומוניסטית, בתהליך של השתחררות מחוקים ונורמות חברתיות נוקשות. הסדרה הבאה כבר משוחררת יותר ומהווה מפנה ביצירתו של האמן, היא כוללת דימויי צמחים ופרחים המתפקדים כמקורות אור בתוך הציורים. והסדרה האחרונה של האמן עוסקת כולה באור – יריעות שקופות וצבעוניות, מעין עורות קסומים, קלילים ואווריריים, נישאים ומרחפים באוויר כמו פרפרים צבעוניים ששוחררו לחופשי. נדמה כי זהו הסוף הטוב של תהליך סימבולי, בו מתוך הגולם משתחרר פרפר יפהפה הפורש כנפיו ועף אל החופש.
איפה? גלריה שטרית & וולף, תל אביב | אמנות: חריסטו מַבְרֵב | אוצרות: אילן ויזגן | תאריך נעילה: 5.1.25 | כניסה חופשית.
"להיישיר מבט"
תערוכת יחיד ראשונה מזה עשור של האמנית אסיה לוקין, שבה מוצגת סדרת העבודות "בית החולים" – ציורים אינטנסיביים שציירה לוקין במהלך ארבע השנים האחרונות, בהן הרבתה לשהות בבתי חולים. חוויית חוסר האונים עוררה בה אמפתיה והזדהות עם מושאי הציורים שלה, בהם מתוארים מראות וסצנות מחדרי המתנה ומסדרונות, מפגשים אינטימיים בין דמויות ורגעי התכנסות של אדם בעצמו. בעבודות המאופיינות בצבעוניות קודרת ובשילוב בין צבעי שמן, דיו, פסטל ואקריליק המקנה להן תחושה חומרית של שבירות וארעיות, לוקין מפנה למצב אנושי נטול מסכות, וחושפת את השבריריות, העליבות והחידלון של היות אנוש.
איפה? גלריה רוטשילד אמנות, תל אביב | אמנות: אסיה לוקין | אוצרות: יניב שפירא | תאריך נעילה: 5.1.25 | כניסה חופשית.
"ועשתה להם אות לראות"
תערוכת קבוצתית, מחווה לאמנית האמריקאית ג'ודי שיקגו ולציון שנת יובל לתחילת עבודתה על המיצב פורץ הדרך "The Dinner Party" ('מסיבת ארוחת הערב', 1974), החוגג את הישגיהן של נשים משמעותיות שפעלו למען החברה, הפוליטיקה, המדע והתרבות בתקופות שונות בהיסטוריה. שם התערוכה מתוך שיר שכתבה שיקגו ומופיע על באנרים ארוגים המוצבים בכניסה לחלל המיצב המקורי, המבטא קריאה לשוויון בין נשים וגברים.
בתערוכה מוצגות עבודות בטכניקות מלאכות יד עמלניות, בדגש על אלו הרכות והטקסטיליות. חומרי הבד מעוררים נוסטלגיה, מסמלים שייכות וזהות אישית, נושאים ממד אישי, זיכרונות, שייכות וזהות שבטית ומסורתית, מהווים מושא להתרפקות ונחמה, ומאפשרים העברת מסרים, לעיתים קשים ורדיקליים, תוך פתיחות והנאה מצד הצופה.
איפה? גלריה זוּזוּ, עמק חפר | אמנות: פריד אבו שקרא, טל אמיתי-לביא, ג'ניפר בר לב, אורנה דגני, גליה חי,
גיל יפמן, נולי עומר, אביב קלר, חנה שביב | אוצרות: רותם ריטוב | תאריך נעילה: 11.1.25.
"קישוטי מלחמה"

תערוכת יחיד של האמנית טל מצליח, ילידת קיבוץ כפר עזה שגדלה וחיה ״על הגדר״ ומתעסקת בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובאיום הקיומי כבר למעלה משני עשורים וחצי, במלאת שנה לאירועי השבעה באוקטובר. במרכז התערוכה מוצגת סדרת הציורים החדשה "קישוטי מלחמה 23–24", שנוצרה בעקבות האירועים שחוותה על בשרה החל מהשבת השחורה של ה-7 באוקטובר, שבה הסתתרה בממ"ד ביתה כ-20 שעות עד שחולצה על ידי יחידת שלדג.
מתוך תחושת התלישות ובהיותה במצב נפשי קשה, היא החליטה לחזור לצייר. כורח הנסיבות והיעדר החומרים הקבועים שנהגה להשתמש בהם – צבעי שמן ולוחות עץ לבוד – הובילו אותה לרכוש בחנות יצירה מקומית בדים וצבעי אקריליק זמינים, ולצייר באופן יוצא דופן על בדים קטני ממדים. כך החלה פורטת בסגנונה הצבעוני והמוכר, זה העולה על גדותיו מאימת הריק, ובאמצעות עולם דימויים סימבולי ואישי את אשר ראו עיניה והרגיש ליבה. כך למשל, "קישוטי מלחמה 1", הציור שפותח את הסדרה, הוא מעין קפסולה לסדרה כולה: מכיל את אוצר המילים והדימויים העכשווי של מצליח – אקדחים כחולים וכפות ידיים על רקע צהוב־אדום־שחור, המורכב מהמשפט "הרי יצאתי חיה", שחוזר על עצמו שוב ושוב כמנטרה מחרידה. התבוננות נוספת חושפת גם את התאריך "7 אוקטובר" שכתוב במאונך במעמקי האדמה המצויירת, כשני משולשים המתנדנדים על קצותיהם המחודדים.
איפה? מוזיאון תל אביב לאמנות | אמנות: טל מצליח | אוצרות: עמית שמאע | תאריך נעילה: 11.1.25.
"קעקועי מלחמת עזה"
תערוכת יחיד של רועי רוזן, שבה הוא מציג גוף עבודה חדש שנבע מאירוע דרמטי מתמשך – המלחמה בעזה שנמשכת מאז ה-7 באוקטובר 2023. גוף העבודה מורכב מ-18 תצלומים מוגדלים של קעקועים זמניים אשר הוטמעו על עורם של המצולמים והמצולמות. דימויים, ביטויים, מראות ומוראות שבשנה האחרונה הפכו לחלק מהלקסיקון הלשוני והחזותי של כולנו, "בין הים לירדן" ועוד. כך למשל גם מי שלא שמע על מקום בשם "שדה תימן" יודע מה קרה והמשיך לקרות שם עד לאחרונה, מה משמעות הביטוי "ניצחון מוחלט"? וכיצד מהדהדת עכשיו המילה "מנהרה" שעד לפני שנה הייתה כה תמימה?
איפה? גלריית המדרשה, תל אביב | אמנות: רועי רוזן | אוצרות: גלעד מלצר | תאריך נעילה: 18.1.25.
"תמונות בתערוכה"
תערוכה המציגה יצירות עכשוויות של 9 אמנים ואמניות מהארץ והעולם, המגיבים לפרקי היצירה המוזיקלית האייקונית שהלחין מוסורגסקי, דרך הפריזמה העכשווית של אירועי השנה החולפת, תוך התמודדות עם מורכבות של טראומה וזיכרון קולקטיבי. בחלל האחרון בתערוכה, מוקרן וידאו ארט מוזיקלי הממחיש את החוויה הרב-ממדית שבלב הפרויקט המשותף עם הפילהרמונית.
איפה? חלל האמנות נסימה-לנדאו, תל אביב | אמנות: זיוֹ זיגלר, אורי גרשט, מיכאלה מור, לביא ליפשיץ ז"ל, ג׳ואל מסלר, גדעון רובין, טאנט (ברוקן פינגאז), מיכל רובנר, אשחר חנוך קלינגבייל | אוצרות: סטיב נסימה ולהב שני | תאריך נעילה: 24.1.25.
"לעבודה!"
תערוכה בשני פרקים העוסקת בשאלות העולות בטווח שבין יצירה להוראה ומנסה לייצר תמונות עומק של סגל הפקולטה לעיצוב של 'HIT – מכון טכנולוגי חולון', כמורים וכיוצרים. הפרק הראשון בתערוכה יעסוק בפרקטיקה, ובתוכה יוצגו עבודות המתייחסות לנושאים כמו מדיום העבודה, תהליך יצירה, טרנספורמציות של חומר ועוד. התערוכה נפתחת ונסגרת ביסודות העיצוב. מצד אחד בלבני-בניין של עיצוב טוב ומצד שני בקסם שלו והיא מעלה שאלות על עיצוב טוב, הגדרות של יופי, והאחריות החברתית של היוצר.
איפה? גלריה ויטרינה, HIT מכון טכנולוגי, חולון | אוצרות: תמר לב-און | תאריך נעילה: 24.1.25.
"ארבע היסודות"
תערוכה קבוצתית העוסקת בבריאת העולם ובארבעת האלמנטים ששולטים בו, תוך התמקדות בסיפור של כל יסוד, התכונות שלו ומה שהוא מכניס לחיינו. בין העבודות: ציורי שמן ריאליסטים של אלנה קורילנגוצמן שעוסקים בירח, בכוכבים ובאגמי מים בלילה; תכשיטים מאבנים טבעיות של גלינה צ'רפס, שמתמקדים בתדר של כל אחת מהאבנים; וסדרת עבודות חמר של עירית ברט, הכוללת צלחות בצבעים ובצורות שונות של דג.
איפה? גלריה 'על האגם', רעננה | אמנות: ג'ני יוסופוף, גלינה סאיטוב, גלינה צ'רפס, בוריס ביליס ז"ל, לינה כוגנוב, נטלי פינברג, אלכסנדר פיסחוב, נטלי ורובלסקי, שושנה דונאיה, ילנה חוחלוב, טטיאנה קוליקוב, אלנה קורילין גולצמן, ילנה גינזבורג, ג'וליה דבגני, אלה זק, אסתר טמקין, קונסטנטין סבצ'נקו, לאה גולד, מרק קונין, עירית ברט, טטיאנה טופוליאנסקי | אוצרות: אלונה שלייפק | תאריך נעילה: 24.1.25 | כניסה חופשית.
"מודרניזם במעבר"
תערוכת יחיד מקיפה ראשונה בישראל למשה וורוביצ'יק-רביב – צלם, צייר ומעצב גרפי הידוע גם בשם מוֹי וֶר (Moï-Ver), שהביא את בשורת הצילום המהפכני, אשר הסעיר את הדמיון באירופה. הארכיון של משה וורובייצ'יק נחשף רק לפני כעשור והפך מאז מונגש למחקר ותצוגה, והתערוכה הנוכחית עוקבת אחר התפתחותו הצילומית האוונגרדית במהלך כשניים וחצי עשורים (1904 בזסקביצ'י, האימפריה הרוסית, בלארוס של ימינו – 1995 צפת, ישראל).
התערוכה חושפת לראשונה אלבום, סדרות ותצלומים, ביניהם פוטומונטאז'ים (הקרנה של כמה נגטיבים על נייר צילום אחד) ואת הסדרה סי-קונטרה שנוצרה בשנת 1931 והוצגה פעם אחת בלבד בתערוכה בקלן בשנת 1987. חשיבותה היא רבה, שכּן היא מציגה תצלומים שהודפסו לראשונה ע"י הצלם ומאפשרת ללמוד כיצד בחר לחשוף עבודה זו, שהפכה למזוהה עמו. בארכיון הצלם מצאה אוצרת התערוכה, ד"ר רונה סלע, את העריכה שהכין עם הוראות התלייה לתערוכה בקלן ואת תצלומי ההצבה. היא קיבצה מחדש את הדימויים שהתפזרו ואיגדה אותם לגוף עבודות המוצג כאן שוב לראשונה לאחר מות הצלם.
איפה? מוזיאון תל אביב לאמנות | אוצרות: ד"ר רונה סלע | תאריך נעילה: 1.2.25.
"הִתְהַוּוּת"
שיתוף פעולה אמנותי-קהילתי בין מוזיאון אגם לבין ארגון אור שלום המטפל בילדים, נוער וצעירים בסיכון, שהוצאו מבתיהם ע"י רשויות הרווחה והועברו למסגרות חוץ ביתיות כאומנה ומעונות משפחתיים. במסגרת שיתוף הפעולה, נפגשו צוותי ובוגרי אור שלום עם 17 אמניות ואמנים המהווים מגוון של קולות שונים הפועלים בשדה היצירה המקומית, שבהשראתם יצרו עבודות ציור, פיסול, צילום ווידאו, שעוסקות בתהליכים דינמיים של התהוות – התהוות של תא משפחתי חדש, של עתיד טוב יותר ושל יצירות אמנות המתייחסות למיתולוגיה, נרטיבים מסורתיים וייצוגים של משפחה. התערוכה משקפת מציאות חברתית מקומית, ומעלה שאלות על בית, משפחה, הגנה, ביטחון והישרדות. ריבוי הקולות המוצג בתערוכה, מזמן לצופים מנעד רחב של נקודות מבט אפשרויות על תפקידה הייחודי של אומנה ועל השפעתה על הפרט ועל החברה ומתכתב עם זוויות הראייה השונות המאפיינות את עבודותיו של יעקב אגם, שנמצאות בהתהוות מתמדת.
איפה? מוזיאון אגם, ראשון לציון | אמנות: יעקב אגם, לינדה אדמס, אריק בוקובזה, סופי ברזון מקאי, דונה ג'ונסון, אורלי הומל, מיכל ממיט-וורקה, נירית טקלה, דנה יואלי, תמר לב-און, כרם נאטור, יעל סרלין, עינת עריף-גלנטי, אנה פרומצ'נקו, יערה קליין ימין, מרב קמל וחליל בלבין, אלה רייניץ דונייסקי, אמיר תומשוב | אוצרות: מיטל מנור | תאריך נעילה: 5.2.25.
"COME ABOUT"
מיצב וידאו מרתק של אמנית הווידאו המצליחה לי ינורף, המשלב אמנות חזותית ותנועתית ומזמין את הצופים לשוטטות פיזית ומטאפיזית. לפעמים הזיכרון פוקח עין למראה אדווה קלה על פני המים, לפעמים לשמע צליל של מילה. בכוחם לחולל סיפור ולהקימו לתחייה מתוך תתמוֹכֶת הזיכרון וצעדי המחול. ביצירתה של ינור, מופעי הדימויים והיעלמותם פועמים כחוטי זיכרון סמויים, מעלים שאלות על כוחו של הדימוי לחקור את הזיכרון. שם התערוכה, "COME ABOUT", מרמז על תנועת התקדמות לא רציפה של סירה, בהשראת אביה של האמנית, שהיה רב חובל, ומשקף את הנושא המרכזי ביצירה – הגשם המתמיד המכה בגוף החי, במרחב ובטבע. גשם זה, בגווניו השחורים, מלווה במרחב הימי המשתנה, ומעניק לתערוכה אווירה מהפנטת.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אמנות: לי ינורף | אוצרות: דרורית גור אריה | תאריך נעילה: 10.2.25.
"עדות מקומית 2024"


(צילום: דן בר דוב, מתוך התערוכה "עדות מקומית 2024")
תערוכת הצילום השנתית עומדת בסימן מלחמת שבעה באוקטובר שטלטלה עד העצם את החברה הישראלית ואת האזור כולו, ומוצגים בה כ־170 עבודות של 69 צלמות וצלמים בהן תמונות מודפסות, עבודות וידאו ומיצב וידאו אחד שיוצב במרכז החלל. כולן מתמקדות באירועי המלחמה ובהשלכותיה המתמשכות על החיים בישראל כפי שהתבטאו בתחומים שונים (חדשות, חברה, תרבות וספורט) – החל ברגעי האימה של ה-7 באוקטובר ועד לשגרת החיים החדשה שנוצרה בעקבותיו. בין הנושאים המרכזיים בתערוכה: המאבק לשחרור החטופים, מחאות החרדים, חיי היומיום תחת איום ביטחוני מתמשך, התמודדותן של קהילות שנעקרו מבתיהן, תצלומי טבע, האולימפיאדה והמשחקים הפראלימפיים. זוויות מבט שונות ומגוונות המעניקות פרספקטיבה רב-ממדית על השנה החולפת ומדגישות את המציאות המורכבת שאנחנו חיים בה.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אוצרות: ענת סרגוסטי | תאריך נעילה: 15.2.25.
"נוטה להישכח"
תערוכת ציורים של אבי סבח, המתמקדת בסדרות ציורים שהתגבשו ונוצרו בשלוש השנים האחרונות, שידעו רצף של משברים ואסונות, ושבהן העתיק האמן את מקום מגוריו לפורטוגל. המרחב האקלימי החדש, הנושק לאוקיינוס האטלנטי, מתמסר להשפעת הים. בקיץ, שריפות ענק מבעירות את ההרים, ובחורף, המים מִתעבּים על פני הקרקע ומפעפעים בין הסלעים. האוויר הלח מתקרר במהירות, וערפל סמיך עוטף את חלונות הסטודיו. הלכי רוח אלה חלחלו אל תהליכי היצירה ואל מושאיה וחוללו בהם תמורה משמעותית. עבודתו העכשווית נושאת תווי נוף מובהקים, והחומריות העזה הומרה בחוקיות העולם המימי והמדולל.
איפה? מוזיאון תל אביב לאמנות | אמנות: אבי סבח | אוצרות: דלית מתתיהו | תאריך נעילה: 22.2.25.
"בשפת הזכוכית"
תערוכה שמביאה לקדמת הבמה את כוחה האקספרסיבי של הזכוכית, תוך יצירת דיאלוג בין חומר, צורה ותוכן. מדגישה את המאמצים של אמנים עכשוויים להרחיב את גבולות המדיום, תוך התייחסות לזכוכית כחומר פיסולי וכישות מושגית. העבודות, שרובן מוצגות לראשונה, מציגות את הזכוכית מעבר לתפקידיה המסורתיים. מראות את המתח המרתק בין חוזקה ובין שבריריותה, בין היכולת לעבד ולעצב אותה ובין הביטוי הפואטי שהיא מאפשרת.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אוצרות: אנריאטה אליעזר ברונר | תאריך נעילה: 22.2.25.
"שאריות של עתיד אבוד"
הרס וחורבן, חפצים נטושים, תמונות ישנות ופסולת הם המקור לתערוכתו של האמן אמיר תומשוב. במרחב שנפרש בין הרס, לזיכרון ולמקום, תומשוב אוסף שאריות. חפצים נטושים, תמונות ישנות ופסולת הופכים לעדות חומרית לתהליכים חברתיים ופוליטיים. למה שהיה ולמה שעוד עשוי לקרות. בתערוכה הז מציג תומשוב מספר סדרות היוצרות מעין אינדקס של עתיד דיסטופי, כשממד האסון בעבודותיו נתפס כתהליך מחזורי שמשתקף בבניינים ובאתרים שעברו שינויים דרמטיים בעקבות פעולות הרס ובנייה.
את התערוכה חוצים שני צירים רעיוניים, שמסמנים את המעבר מהייצוג האדריכלי בעבודתו לעבר ייצוג טראומה דרך המבט האנושי: השימוש במצעי ציור מן המוכן – חומרים בעלי מטען, אופי והיסטוריה משלהם, ושימוש בדימויים גנריים שמקורם ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופינטרסט – תמונות ממאגרי דימויים וציורים שיוצרו בסין, נעדרי כל רגש אותנטי. בעבודות נוספות, שבהן נעשה שימוש במצעי ציור כגון בולי עץ, כריכות ספרים ומגירות ישנות, ניכרת תפיסה רוחבית שמעלה על הדעת חפירה ארכיאולוגית, הבוחנת את שלד המבנים לאחר הרס ושינוי דרמטיים.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אמנות: אמיר תומשוב | אוצרות: הדס גלזר | תאריך נעילה: 27.2.25 | כניסה חופשית.
"בא בגלים"
תערוכת יחיד ראשונה לאמן, בוגר שנקר, אלעד אליהו ורזגר (42), שתאונת גלישת גלים קשה מנעה את אהבתו לים ובחיפושו אחר מקור חדש לשלווה פנימית מצא מפלט באמנות. התערוכה כוללת 7 עבודות גדולות בסדרה שהוא מכנה "Mind.Over.Lust". העבודות מושפעות מעבודותיו הגדולות של האמן מארק רותקו מחד ומעולם הקליגרפיה היפנית העדינה מאידך, מה שיוצר גוף עבודות מרתק של אמן צעיר ומבטיח.
איפה? מרכז הקונגרסים – בנייני האומה, ירושלים | אמנות: אלעד אליהו ורזגר | אוצרות: ערן ליטוין | תאריך נעילה: 30.2.25 | כניסה חופשית (בתיאום מראש).
"המכון לחסך חושי מרצון"
תערוכת יחיד של חנה אנושיק מנהיימר, שבה היא בוחנת את חווית החושים לנוכח המציאות הטכנולוגית-חברתית העכשווית. ה"מכון" מציע מגוון צורות של נטרול גירויים חושיים, איפוס חוויה, מיקוד מגעים והתבוננות בעצם חוויית החישה. הסביבה מדמה מכון טיפולי מציעה לצופה להשתמש בגופו ובכל חושיו במגע ישיר עם מכשירי המכון ואביזריו, כשהחללים השונים מובילים את המשתתפים למצב של הגבלת חושים. המשתתפים אינם כנועים לתנאים אלה – הם בוחרים לקחת בהם חלק הלכה למעשה. באמצעות הנחיות שמובילות אותם, הקהל ממלא תפקיד במשטר עצמי של חושיו. בכך, המכון יוצר מרחב מקומי בו הגוף מתגלה כזירה המקיימת מאבק בין חירות אישית לבין כוחות חברתיים המכתיבים את החוויה. הפרויקט מעלה שאלות על חופש ועל הגוף כאמצעי לפעולה ולמרד, תוך שהוא מבקש להחזיר למשתתפים את השליטה על חווית המציאות וההשתתפות בה.
איפה? המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון | אמנות: חנה אנושיק מנהיימר | אוצרות: אודי אדלמן | תאריך נעילה: 1.3.25 | כניסה חופשית.
"לוט בערפל"
תערוכת יחיד של האמנית אתי יעקובי ליליאור, הפורשׂת בפנינו חקירה ייחודית של תולדות הציור, תוך התמקדות בציורים מהעשור האחרון בו היא מתמקדת בזיקוק המהות הציורית. מאז ראשית שנות ה־90, אתי יעקובי ליליאור יוצרת גוף עבודות רב-פנים ועקבי, המותח את הציור בטווח הגדרות רחב ככל האפשר. יצירותיה הן כור היתוך לשפות ציוריות שונות מהתרבות ה"גבוהה" לצד זו הפופולארית, הָחֵל ביצירות מפתח בתולדות האמנות ועד למופעי ציור מוולט דיסני. מציורי מערות עד ציורי בארוק צרפתיים. מטכניקות סרטי אנימציה ועד ציטוטי עבודות אייקוניות של פול סזאן ומארק שאגאל. התערוכה מעניקה הצצה לפרויקט המתמשך של האמנית שמנסחת גישה ייחודית לפעולת הציור ולתכונותיו הגולמיות, בשאיפתה להשיג את הבלתי אפשרי – יצירת הציור המושלם.
איפה? מוזיאון תל אביב לאמנות | אמנות: אתי יעקובי ליליאור | אוצרות: ניקולה טרצי | תאריך נעילה: 1.3.25.
"קשרי מלאכה"
תערוכה קבוצתית המסכמת פרויקט שיתופי פעולה בין אמנים ואומניות מפתח תקווה שיוצרים במגוון מלאכות יד, ופורשת שלושה רבדים של תחומי מלאכה בעיר: ראשוני התושבים אשר עסקו במלאכת יסוד העיר, אומני ואמניות העיר שייצרו מלאכות יד עכשוויות בדיאלוג, ועבודות מהאוסף ומארכיון של מוזיאון פתח תקווה לאמנות. המכלול המתקבל מייצר מבט על העיר שהוא מחוץ לזמן ומחוץ לקטלוג מסורתי של מלאכות וחומרים. העבודות ממזגות חומר וצבע, ולצדם מודלים וסקיצות של "בית היוצר" – מפעל הקרמיקה המיתולוגי בפתח תקווה, שפעל בין השנים 1963–1984. העמדתם זה לצד זה מעמיק את הדיאלוג החזותי ומאפשר לחשוף נושאים וצורות יסוד משותפות, והבחירה להציג את התערוכה בחלל ההיסטורי טוען הקשרי עבר של מורשת מקומית וזיכרונות של עשייה חומרית.
איפה? מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה | אמנות: רונית איתן, רות ברק, יוני כהן, יעל כץ חנקין, יריב כץ, ורד ליפשיץ, אנה קיסר. יואב בראל, יצחק עופר, רסקי | אוצרות: מור ברק ריבלין | תאריך נעילה: 15.3.25.
"בס בבלון"
תערוכת יחיד של יונתן עומר מזרחי, שהחל משנת 2020 עוקב ומתעד את חיי עובדי האדמה בעוטף עזה. בשבעה באוקטובר נקלעו גם הפועלים לקו האש הראשון. זרותם למקום ולמאבק המתרחש סביב אדמה זו היה נוכח עוד קודם אך הם נתפסו כבלתי מעורבים, כמי שנוכחותם זמנית ולמעשה הם חלק מסיפור אחר ומרוחק. העבודה של מזרחי נכנסת לעין הסערה, הסרטים שצילם נוגעים באבל ובעצב, בחוויות הנוראיות שעברו, בטלטלה הרגשית ובאשמת הניצולים. מספרים סיפור שכמעט ולא נשמע באינטימיות והמרירות שלו, על המתים והחיים ששרדו, על הטראומה ורוחות הרפאים, על מרקם אנושי שלם שנתקל במציאות לא לו.
איפה? המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון | אמנות: יונתן עומר מזרחי | אוצרות: אודי אדלמן | תאריך נעילה: 15.3.25 | כניסה חופשית.
"תופים ומחולות"
עבודת וידאו דו-ערוצית של ניר שאולוף ואנה ווילד, שבה הם מציעים מבט עכשווי על סצנת ״שירת הים״ התנכ״ית מספר שמות, שבה בני ישראל חוגגים את חירותם ושרים שיר הלל לאלוהים לאחר חציית ים סוף, בזמן שמולם חיילי צבא האויב המצרי טובעים בים. סצנה מיתית שצוירה ונרשמה פעמים רבות בהיסטוריה של האמנות, שבה בולטת הדואליות בין חגיגה, התעלות ופולחן מצד אחד, לבין זוועות מלחמה, מוות וחורבן מן הצד השני. בעבודתם ״תופים ומחולות״ מסתכלים שאולוף וווילד על האופן בו התרבות, האמנות והמיתוס מנציחים את הניגוד האכזר הזה, המתקיים שוב ושוב לאורך ההיסטוריה של האנושות.
איפה? המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון | אמנות: אנה ווילד וניר שאולוף | אוצרות: אודי אדלמן | תאריך נעילה: 15.3.25 | כניסה חופשית.
"מצע הנפש הרכה"
תערוכה של האמן ארנון בן-דוד, שהיא למעשה מיצב רחב-יריעה של מאות עבודות בציור, רישום וצילום. עבודה אחת מרובת-איברים, המעלה באוב תמונות-עבר מורכבות. שִחזוּר המכוון מעל לכל, לעצם פעולת ההיזכרות, בניסיון ללכוד את מהות הדברים, בנתיבים מקבילים של רישום, ציור, צילום וכתיבה. התצלומים בתערוכה, המשובצים במארג ההיזכרות, אינם מסמך "מהימן" המתעד מקום או דמות מן העבר, אלא "מתג הפעלה" (טריגר) למאגר הזיכרונות של הצופה הנטוע במרחב ובזמן. עבודות הטקסט הן מדיום נוסף של שִחזוּר, המלווה את הצפייה ומאיר את הקשרי היצירה.
איפה? מוזיאון תל אביב לאמנות | אמנות: ארנון בן-דוד | אוצרות: דלית מתתיהו | תאריך נעילה: 15.3.25.
"כאשר אנו חושבים שהגענו אל סוף הסיפור, אנו ניצבים למעשה בתחילתו"
תערוכה קבוצתית חדשה, המוצגת כחלק מפסטיבל "חג החגים" שמתקיים זו השנה ה-31 בעיר, מבקשת לפענח את סיפורו של מרכז "בית הגפן" ואת הקשריו הרבים, השזורים בהיסטוריה ובאופי של העיר חיפה. האמניות והאמנים מציגים עבודות חדשות וקיימות במגוון מדיומים, כמו ממצאי ארכיון, רישומים, הדפסים, עבודות וידאו, התערבויות אדריכליות, תצלומים, משחק מחשב, סקיצות ודגמים. חלקם מנסים לפצח את הצופן הגנטי של הבית – בניין טמפלרי שנבנה בשלהי המאה ה-19, וחלקם מהווים חלק מאותו צופן שהופך את בית הגפן למקום שמסוגל להכיל פוליפוניה של סיפורים, דעות וזהויות, ומאפשר להווה, עבר ועתיד מדומיין להתקיים בעת ובעונה אחת, במרחב אחד.
איפה? גלריה בית הגפן, חיפה | אמנות: נסרין אבו בכר, יונתן אופק, אברהם אילת, ניבי אלרואי, שלומית באומן, אורנה בן עמי, ורדה גבעולי ואילן גלבר, זוהר גוטסמן, דנה גורדון וליאוני שיין, חסן ח׳אטר, נובויה ימגוצ'י, אחמד כנעאן, מוחמד טוח'י, שירן יצהרי, סאהר מיעארי, נרדין סרוג'י, עבד עאבדי, גבי קריכלי, אביבה שמר, ערן שקין | אוצרות: אינה ברקוביץ', איימן דאו, יעל מסר, פאתינה עודה | תאריך נעילה: 27.3.25 | כניסה חופשית.
"בנוגע לאמפתיה"
תערוכה קבוצתית שעוסקת בשאלות של יחסים אמפתיים, התנהגות עוזרת והטיות חברתיות, ומבוססת על שיתופי פעולה בין אמנים ישראליים וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב מתחומי הפסיכולוגיה, פילוסופיה, סוציולוגיה ומדעי המוח. התערוכה מעמתת את המבקרים עם קונפליקטים הקשורים באמפתיה, תפקידם של קול ודימוי בעוררות תגובה אמפתית, והיכולת לראות ולחוש בעבור אחרים. כותרת התערוכה, "בנוגע לאמפתיה" (Re:Empathy), מגלמת את עקרון התגובה לאחר, המגע איתו, היחס אליו ומתן מענה לפנייתו. היא נפתחת עם מיצב אדריכלי אימרסיבי (שנאצר בשיתוף עם פרופ׳ אד' ערן נוימן) בו הצופים יוכלו לקבל אמפתיה ותחושת ביטחון, ויצירות נוספות חושפות את ההטיות האמפתיות שלנו ו היכולות הגמישות להרחבת האני-החברתי.
איפה? הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב | אוצרות: ד"ר תמר מאיר | תאריך נעילה: 31.3.25 | כניסה חופשית.
"על הדבש ועל העוקץ"
רישומיו של איל ברקוביץ ז"ל, שנפל ב-7 בדצמבר 2023, במהלך פעולה לשחרור חטופים. איל ברקוביץ, אומן חובב, צייר מאות משחקי מילים מאוירים. לאורך השנים התמלאו מחברותיו באיורים, בציורים ובסצנות שצייר. העבודות משקפות את יכולתו הייחודית לשלב חדות מחשבה עם בהירות ויזואלית. התערוכה מציעה הזדמנות נדירה להציץ לעולמו הפנימי של איל וליהנות מההומור ומהחוכמה שבעבודותיו. היא מנציחה אותו ואת יצירתו ומזכירה לכולנו את חשיבותן של יצירתיות, של חוכמה ושל שנינות.
איפה? המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון | אמנות: איל ברקוביץ ז"ל | אוצרות: אסף גמזו | תאריך נעילה: 20.4.25.
"בית 16, דירה 2"
תערוכה ייחודית המציגה את עלילות הילדות של התסריטאי ניר מולד (נירמו), באמצעות קומיקס של תשעה יוצרים. בין כפר אז"ר לקריית אונו נחבא "שיכון הרופאים תל השומר", שכונה ירוקה שנדמה כי נשארה תקועה אי שם בשנות השבעים. מעין "קיבוץ עירוני" מוקף מדשאות שבליבו בתים נמוכים, רעפים אדומים, שדות, שבלולים, בריכה קטנה, גבעה שעליה הקרינו סרטים בימי הקיץ הלחים ושפע דמויות שאכלסו את ימי ילדותו של ניר מולד, הלא הוא נירמו – יוצר קומיקס ואנימציה שנולד בשיכון והתגורר בו עד גיל 13. תשעה קומיקסאים וקומיקסאיות מהשורה הראשונה, כולל נירמו עצמו, מציגים בתערוכה את נקודת המבט שלהם לכל סיפור מימי ילדותו של נירמו בשנות השבעים, ויוצרים יחד מסע מגוון בזמן.
איפה? המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון | אמנות: נעה כ"ץ, עומר הופמן, אורית נבו, אורי פינק, דדי ונגר, גיא מורד, דניאל גולדשטיין, עמוס אלנבוגן, ניר מולד | אוצרות: עמוס אלנבוגן | תאריך נעילה: 20.4.25.
"מאוסף המוזיאון"
תערוכה המציגה מגוון רחב של אמנים פלסטינים המתגוררים בישראל, מכלל הדורות והאזורים, ביניהם וליד אבו שקרה, אסד עזי, חדר ושאח, פאטמה אבו רומי ועוד. השלב הראשון של תהליך בניית האוסף החל לפני חמש עשרה שנים, במהלכן נרכשו יצירות מייצגות של דור המייסדים באמנות הפלסטינית – אמנים מישראל, מהרשות הפלסטינית ומהתפוצות. בהמשך, על פי המחקרים וההמלצות שנמסרו מועדת הרכש, צורפו יצירות מדור הביניים, יצירות בעלות גוון מגדרי, וכן עבודות של אמנים מדור צעיר. כל אלו מוצגים כעת בתערוכה.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: אוסמה סעיד, עבד עאבדי, וליד אבו שקרה, עמאר יונס, אסד עזי, בותיינה אבו מלחם, ראפת זרייק, עיסאם דראושה, פאטמה אבו רומי, חאדר ואשח, מוחמד פדל | אוצרות: פריד אבו שקרה | תאריך נעילה: 30.4.25.
"קרן אור"
וליד אבו שקרה בוחן את נופי מקום הולדתו, אום אל-פחם, כאשר הוא עצמו חי באירופה, בסביבה ובאקלים אירופיים, השונים בתכלית מן המזרח מבחינת האווירה ומבחינת התרבות. פעם אלו נופים שטופים בקרני השמש הלוהטות, ופעם אלו נופים בעלי סממנים מזרחיים, אך באווירה ובאקלים מערביים. אהבתו של וליד למערב והכבוד שרחש להתייחסותו של המערב אל הטבע העצימו את הקשר בינו לבין אמנותו, כפי שמעידה הכנסת האווירה האירופית לעבודותיו.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: וליד אבו שקרה | אוצרות: פריד אבו שקרה | תאריך נעילה: 30.4.25.
"ארץ ציור"
רות קסטנבאום בן-דב חושפת את יצירותיה האינטימיות דרך נופי ארץ ישראל, בחקירה עזה של קשרים ביוגרפיים ורוחניים. סדרת העבודות "ארץ ציור", כוללת יצירות מהשנים האחרונות, מתמקדת בהתבוננות ברגעים ייחודיים בשעות היום השונות, כשמראות נופים סלעיים, עצים ושיחים רוטטים באור הטבעי מהווים את הדימויים המרכזיים. קסטנבאום משתמשת בנוף ככלי לדיון על ערכים, אמונה וחיבורים פנימיים, היוצרים מרקם אמנותי המשלב בין נוף לחוויות רגשיות אישיות.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: רות קסטנבאום בן-דב | אוצרות: יניב שפירא | תאריך נעילה: 30.4.25.
"בחזרה ללבנט"
תערוכה של שי עבאדי, שבה הוא מתמקד במפגש בין ההיסטוריה היהודית-ערבית, השפה והתרבות, במסע מחודש לשורשיו המשפחתיים. סדרת העבודות נוגעת בזיכרונות מורכבים מנופים שהשתנו דרמטית לאורך השנים. באמצעות דימויים של אתרים קדושים יהודים וערבים, עבאדי מנסה להנכיח את אובדן ההמשכיות התרבותית ההיסטורית בין ירושלים, קהיר ודמשק.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: שי עבאדי | אוצרות: טלי תמיר | תאריך נעילה: 30.4.25.
"הסעודה האחרונה"
תערוכה המזמינה לחקור יצירות מרתקות המגשרות בין אירועים היסטוריים למציאות העכשווית. ביצירה המרכזית מתוארים 12 ילדים סביב שולחן ריק מאוכל, ובעבודה אחרת חסן קייס מציגה את עצמה אוחזת בסיר אלומיניום ומחפשת מזון. התערוכה מעבירה גם אמפתיה וגם ביקורת על המצב הקשה בעזה, ומציעה הזדמנות רבת עוצמה לעסוק בנושאים דחופים אלה דרך עיניים של אמנית ייחודית.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: סובחייה חסן קייס | אוצרות: פריד אבו שקרה | תאריך נעילה: 30.4.25.
"חלקיקים של עתיד מלאכותי"
האמנות של ג'נאם חורגת אל העתיד: דמותו של סייף, רובוט דמוי אדם שמגלם גורל אנושי ופלסטיני, נודדת במציאות עתידנית של העולם אחרי אסון אקלים. יצירה שמערערת על סמלים וערכים מסורתיים, ומחברת את העבר אל עתיד בלתי ידוע.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: חמודי ג'נאם | אוצרות: דבי פרבר | תאריך נעילה: 30.4.25.
"פיסות זיכרון"
תערוכת מפגש בין שתי אמניות שצמחו כל אחת ברקע אחר – דור, לאום, תרבות וארץ. ההיכרות ביניהן החלה לפני כשנתיים, והולידה תערוכה משותפת הרוקמת דיאלוג בין-תרבותי בנושא זיכרון, זהות, משפחה ונשיות. דרך היצירה בסריגה, בתפירה ובהטלאה הן אורגות חיים וממשיכות מסורות משפחתיות, האוצרות בתוכן ידע בין-דורי שהועבר להן מאימותיהן ובעיקר מסבותיהן. את התערוכה מלווה סרט שצולם בח'ובַּייזה, כפר הולדתו של אבי אביה של ג'בארין. הסרט מתעד דיאלוג בין האמניות על משמעות היצירה, המקום והזיכרון, ועל התכת שפת האמנות, המלאכה והביוגרפיה יחדיו.
איפה? הגלריה לאמנות אום אל-פחם | אמנות: קרן טאב ונהונד ג'בארין | אוצרות: אירית לוין | תאריך נעילה: 30.4.25.
"פיזיס"
וידאו-ארט מותאם חלל, יצירה משותפת של האמנית מירב הימן והמעצבת אילת כרמי. היצירה הפיוטית מציגה שתי דמויות של מדעניות־אמניות, העוטות מגזרות נייר מצוירות של צמחים וחרקים וחוקרות את הטבע סביבן. גופן מתמזג עם הסביבה עד להפיכתן ממתבוננות לנצפות. את העבודה מלווה פסקול מקורי שבו שתי פואמות מאת רוברט פרוסט וג'ויס קילמר בקולה של האמנית אתי בן זקן, בשיתוף אנסמבל מודאליוס והמלחין יובל שי אל.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אמנות: מירב הימן ואילת כרמי | אוצרות: גליה בר אור | תאריך נעילה: 24.5.25.
"מזכרות קדושות"
תערוכה מוזיאלית ראשונה בישראל של הצלמת כרימה עבוד (1940-1893) – הצלמת הפלסטינית החשובה ביותר שפעלה בארץ בראשית המאה ה־20, בה מוצגות עבודותיה של הצלמת הייחודית שתיעדה את נופי הארץ ומקומות המקודשים לנצרות, לצד חיי היומיום של החברה הערבית-נוצרית בארץ.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אמנות: כרימה עבוד | אוצרות: גיא רז | תאריך נעילה: 7.6.25.
"שירת האלמוגים"
תערוכה המשלבת בין מדע לאמנות ומזמינה את המבקרים לחוות את העולם התת־ימי ולהתפעם ממנו, להתבונן ביופייה של שונית האלמוגים ולהתפעל ממורכבותו וייחודו של בית גידול חשוב זה, הנסתר בדרך כלל מהעין. בתערוכה מוצג המיצב של צורי גואטה שנוצר במיוחד לתערוכה זו, "יקום מקביל" המורכב מאלפי פריטים, מתכתב עם עולם האלמוגים ומושפע מהיופי, מהצורה ומהמרקם של שונית האלמוגים עבודתו של גואטה, לצד פריטי אוסף מדעיים, תצלומים מרהיבים ומידע שנאסף בעשרות שנות מחקר מדעי.
איפה? מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב | אוצרות: לימור מרגוליס | אוצרות מדעית: ד"ר נגה סוקולובר | תאריך נעילה: 25.6.25.
"חלומות צלולים"
תערוכה המציינת 100 שנים לסוריאליזם ו-60 שנה למוזיאון ישראל, שמזמינה את המבקרים להיכנס אל שדות האמנות, התרבות החומרית והמדיה החדשה מנקודת מבט רב תרבותית ועל זמנית. תחת קורת גג אחת היא מציגה 180 עבודות, ממשענת ראש מצרית עתיקה, דרך קמעות ממסופוטמיה, צלמיות ממקסיקו, טקסטים אסלאמיים מאוירים, כתבי יד יהודיים, אבני חלום סיניות, הדפסים יפניים וחפצי תרבות רבים נוספים, ועד לעבודת מציאות מדומה שנוצרה בימים אלו. כולם מבטאים את הכמיהה האנושית לגעת בחלום ולפרש אותו.
איפה? מוזיאון ישראל, ירושלים | אוצרות: ד"ר עדינה קמיאן | תאריך נעילה: 30.6.25.
"אלמה מאטר"
מיצב סאונד, וידאו ואור של האמן והמלחין יובל אביטל, שנוצר בהשראת סבתותיו המייצגות בעיניו את שורשי התרבות והמסורת ואת הזיכרון המשפיע על העתיד. זהו פסיפס מורכב ופוליפוני של מאות קולות ודימויים של נשים מבוגרות מתרבויות ומתקופות שונות ושל צלילי הטבע. שירי עם, שירי ערש, תפילות, קינות, לחישות וסיפורים מתמזגים עם רחשי האוקיינוסים ועם רעידות אדמה, שסימניהן הסיסמוגרפיים תורגמו באמצעים טכנולוגים ודיגיטליים למנעד האוזן האנושית. בשיתוף פעולה עם ארכיונים קוליים ומכונים מדעיים ואחרי עריכת אלפי שעות הקלטה בשכבות רבות של סאונד נוצרה יצירה חדשה, המשלבת הרמוניה ודיסטורציה, מושמעת מתוך כ-100 רמקולים שהוטמנו בתוך כדי חרס ובטון או נתלו חשופים מהתקרה, ומלווה במחול רך ומרחף שנשקף ממסכי הווידיאו ובגופי תאורה שעוצבו במיוחד. במרכז המיצב, שנוצר מחדש למוזיאון ישראל, מוצגת הצלמית מברכת רם – יצירת האמנות הפרהיסטורית הקדומה בעולם, שחרף ממדיה הזעירים מייצגת את אותה "אם גדולה", אלת הפריון והכוח הבורא.
איפה? מוזיאון ישראל, ירושלים | אמנות: יובל אביטל | אוצרות: ד"ר עדינה קמיאן | תאריך נעילה: 30.6.25.
"גוף. בגד. בית"
תערוכה קבוצתית שמזמינה את המבקרים למסע מרתק בין יצירות עיצוב המשקפות את המתח שבין קביעות לארעיות, בין שייכות לתלישות, ובין זהות אישית לזהות קולקטיבית. בעבודות המוצגות משתקפות הארעיות, הבהלה, הצער והתלישות, לצד תקווה ואנושיות, זיכרון ומשפחתיות, עוגן ובית. כל אחד מהיוצרים והיוצרות מציג נקודת מבט ייחודית למושג ארעיות, תוך שימוש במגוון טכניקות וחומרים בהם קרמיקה, עיצוב מוצר, צורפות, טקסטיל, צילום, וידאו ,אבן, פח ויוטה, כשדרך התערוכה אנו מפנים את המבט אל תפקידה של יצירה חדשה בחיי היום יום שעדיין לא התייצבו. מבית לאין בית, ממשפחה לאובדנה, מיציבות לתלישות.
בין העבודות: "כלים שבורים" של איריס נשר – נשר פיסלה מפורצלן כלים שבורים אותם יצרה כחלק מתהליך תהייה מתמשך אודות שבר ותיקון. פורטרט עצמי למצב השבר והתיקון של הנפש; "גולם" של בלה קמינסקי – סדרת צלחות מצוירות. בגבולות כל צלחת מאוירת דמות עטופה בפקעת, המעניקה לה תחושת ביטחון. עגלגלוּת המייצגת הישמרות, שלמות, שלמה. שבריריות המייצגת את הארעיות ואת הקלות בה השלם מתנפץ לרסיסים; "שונים ביחד" של יבגניה קירשטיין – כד אמפורה עקום, מלא סדקים שנראה כאילו הוא "נופל" תחת משקל ההיסטוריה המרובדת שממנה הוא מורכבת. השברים הרבים המרכיבים את צורתה של האמפורה היוונית העתיקה, משתלבים יחד לצורה אחת ומדמים את מפת העולם. כל שבר מייצג סיפור, תקופה וסגנון ייחודיים, אך כולם מתחברים יחד ליצירה אחת שלמה, כמו שמיכת טלאים; ועוד.
איפה? המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשדוד | אוצרות: גלית גאון | תאריך נעילה: 31.8.25.
"הפילוג"
תערוכה קבוצתית העוסקת בפילוג בתנועה הקיבוצית – נושא שנותר עד היום בגדר פרשה עלומה, טראומטית ולא מעובדת. בתערוכה יוצגו עבודותיהם של 15 אמנים ואמניות, מתוך התנועה הקיבוצית ומחוצה לה, שהוזמנו ליצור עבודות חדשות ולהציע עבודות קיימות המתייחסות לנושא ולמשמעויותיו הפוליטיות, החברתיות, הרגשיות והביוגרפיות במגוון תחומי מדיה: ציור, פיסול, ווידאו, צילום ומיצב.
בין העבודות: "מעבר דירה" של יאיר גרבוז – שני ציורים שהם חלק מפרויקט בשם "אמנות ישראלית איחוד/אמנות ישראלית מאוחד", שבמסגרתו עסק גרבוז בהעתקה ובשחזור עבודותיהם של אמנים ישראלים לשםההצבעה על נטייתנו לשכוח, לדחוק, להדחיק, למחוק ולאתחל את ההיסטוריה – קרובה ורחוקה כאחד; "אנפה" של אילת כרמי ומרב הימן – הצבת וידאו שמתארת מסע נשי סיזיפי בריטואל חוזר. על הקיר מוקרנות דמויות נשיות הנושאות על גבן מתקן גוף שאליו מחוברים דגלים המתנוססים על מוטות עץ, כשתנועת הדמויות מייצרת מצב בעל פוטנציאל להסתבכות ועם זאת יש ביניהן גם שיתוף פעולה והתקדמות משותפת; "קו הגבול – קו הרוחב 718.5" של הצלם, החוקר ואוצר הצילום גיא רז, בן קבוצת גבע – עבודה שמורכבת מצילומי צבע עכשוויים שנעשו על קו התפר בין עין חרוד איחוד ומאוחד, המתעדים את סוגיית קו הגבול, נוכחותו בנוף והאקראיות שלו; ועוד.
בנוסף, יוצגו בתערוכה גם חומרי ארכיון שיחשפו לראשונה כגון פרוטוקולים מאספות קיבוץ, שירים וקטעים ספרותיים וסאטיריים אשר נכתבו על יד בני המקום, מכתבים אישיים, מסמכים הקובעים את ההסדרים והחלוקה בין המשקים וקטעי עיתונות וקריקטורות שהתפרסמו בעיתונות הארצית. לצד חומרי הארכיב, תוקדש פינה למתן עדות אישית וזאת במטרה לייסד מאגר נתונים ומידע ראשוני מסוגו אשר ישמש לחקר, מחקר ולמידה של הנושא ויהיה זמין בעתיד לציבור הרחב.
איפה? מוזיאון בית שטורמן, עין חרוד מאוחד | אוצרות: עפרה ברעם | תאריך נעילה: 31.8.25.
"תל אור – מצלמות אנלוגיות"
תערוכה ייחודית המציגה את התפתחות אמנות הצילום בארץ, דרך המצלמות ששימשו את צלמיה לאורך הדורות וספרות מקצועית בתחום הצילום. התערוכה, שמוצגת באדיבות משפחת הצלם אפרים ארדה והקרן להנצחת מורשת הצלמים ורנר וענת בראון, כוללת אוסף מרשים של מצלמות אנלוגיות, החל במצלמות דו־עיניות סטריאוסקופיות מהמאה ה־19, עבור במצלמות עץ ועד לחידושים הטכנולוגיים של המאה ה־20 בפורמטים שונים.
איפה? מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב | אוצרות: גיא רז | תאריך נעילה: 22.11.25.
"עתיד ורוד"
תערוכה המתמקדת בדמותה של פנינה רוזנבלום ומספרת את המסע שלה, משכונת מצוקה בפתח תקווה ועד הגשמת חלומות בינלאומיים בעולם הדוגמנות בעבר והעסקים בהווה: כיצד הצליחה להגדיר מחדש את הפמיניזם בישראל ולפרוץ ממדורי הרכילות אל ראיונות וסיקורים בינלאומיים בתחומים חברתיים מדיניים וכלכליים. בתערוכה יוצגו פריטים אישיים מהאוסף הפרטי של פנינה רוזנבלום, מערכות לבוש ופריטי אופנה בהם האוברול האייקוני שלבשה בקדם אירוויזיון 1983 עם השיר "תמיד אישה", ומיצג של שמלת הכלה הצהובה מהחתונה המדוברת. מוצרי האיפור והטיפוח יקבלו חיים באמצעות מיצגי ענק, סקיצות מקוריות של עיצוב המוצרים, פרסים ותעודות לאורך השנים, מיצגי אומנות מעוררי השראה ועוד. ובנוסף יחשפו המבקרים לקטעי וידאו מקוריים, צילומים שטרם נראו, עבודות אומנות מקוריות וחדשות שנעשו בהשראת דמותה וסיפור ההצלחה וההעצמה הנשי שמעניק השראה לכל אחד ואחת.
איפה? גלריה בית מאירוב, חולון | אוצרות: רפאל וזאנה | תאריך נעילה: 31.12.25 | כניסה חופשית.
*תערוכות לכל המשפחה *
"כדור הארץ – מה יש בעולם?"
תערוכה מדעית אינטראקטיבית חדשה לקטנטנים. בכניסה לתערוכה, הילדים יפגשו דגם ענק של כדור הארץ המציג את כוכב הלכת שלנו בגודל מרשים ויכירו את הצבעים השונים של כדור הארץ, צורתו והמיקום שלנו במערכת השמש. ובין החוויות האינטראקטיביות הנוספות יוכלו ליהנות מהפעלת גלגל ענק, המדמה את סיבוב כדור הארץ ונותנת לילדים הזדמנות להבין את תופעת היום והלילה; ציור על קיר עם אור אולטרה סגול – הזדמנות יצירתית לצייר ולהתנסות בטכנולוגיות מדעיות; בנייה של דגם ענק של הרי געש עשוי מחול, דרכו יגלו איך מתפרץ הר געש; מעבדה מדעית שבה הילדים ילבשו חלוקים ומשקפי מגן ויתנסו בניסוי שבו ילמדו איך הר געש פורץ ואילו כוחות פיזיקליים מעורבים בתופעה. בנוסף יוכלו הילדים ליהנות מהצגה על תופעת היום והלילה על פי כוכב הלכת שלנו, עם דמויות משעשעות שימחישו את התופעות בעזרת אביזרים מיוחדים.
איפה? טכנודע חדרה | תאריך פתיחה: 29.12.24 (חנוכה) | תאריך נעילה: 2.1.25 | המלצת גיל: 7-3.
"Winter Dreams"

תערוכת פסלי האור הגדולה בעולם, שכוללת עשרות מיצגים מוארים בגדלים מרשימים של עד 5 מטרים גובה ו-8 מטרים אורך, שנבנו בטכנולוגיית 3D ויוצבו במסלול מיוחד באורך של כקילומטר המתפרש על שטח של כ-14 דונם. בין המיצגים: דרקון, יוניקורן, לוויתן, אריה, סוס וכרכרה מוזהבים של הנסיכה מהאגדות, עץ האהבה, קרנף, כוכב זוהר ועוד. בנוסף לעשרות פסלי הענק יוצבו ברחבי הגן עשרות אלמנטים מוארים שעוצבו ויוצרו במיוחד לגן הבוטני במפעלי Mk Illumination באירופה, ובשוק החורף ניתן יהיה למצוא דוכנים של השפים המוכרים והאהובים בהם עומר מילר, אבי ביטון, תומר אגאי ותמרה אהרוני.
איפה? הגן הבוטני, ירושלים | מתי: בכל ערב בין השעות 22:00-17:00 (בשבת מחצי שעה לאחר צאת השבת, שישי סגור) | תאריך נעילה: 31.1.25.
"אור בבקשה"
כשהחושך יורד וחשכה משתררת סביב, האורות נדלקים בחלונות הבתים, אבל מה מאיר את החושך שבלב? יש המחפשים כוכב מאיר בשמיים, יש המחכים לשמש שתפציע, ויש הבוחרים להפיק אור, לפוגג את האפלה במו ידיהם… בתערוכה האינטראקטיבית שנפתחה במהלך חג החנוכה, חג האור, מוצגים מופעים שונים של אור שיצרו אמנים עכשוויים, לצד ציורים מן המאה ה־17 מאוסף המוזיאון. המבקרים בתערוכה מוזמנים לשהות במרחבי תאורה חווייתיים וליצור יצירות אור דרך מעשה האמנות, קולאז'ים צבעוניים עשויים שקפים וצלופנים, תלויים על קופסאות אור ייחודיות עד שבהדרגה תדמה הגלריה לחלל עטוף בחלונות ויטראז' מרהיבים ומחזירי אור.
איפה? המרכז החוויתי לכל המשפחה, מוזיאון תל אביב לאמנות | אמנות: דאנה טנהאוזר, יואב פיש, קבוצת האמנים "מלחמאמי תאורה לעד" (אסף כהן, יוסף משיח, שי דרור ויונתן דהן), חן שיש | אוצרות: שוע בן ארי | תאריך נעילה: 31.5.25.
*תערוכות קבע *
"צ'יקה, הכלבה בגטו"

מיצב פיסולי שעוצב בהשראת ספר הילדים "צ'יקה, הכלבה בגטו" שכתבה שורדת השואה בת-שבע דגן ז"ל, ועל פי איורי הספר המקוריים של המאייר אבי כץ. במיצב קירות בנויים מלבנים (בריקים), שמזכירים את הבנייה האירופית בגטאות ומייצרים תחושת לחץ. בתוך הקירות מוקמו במסגרות "חלונות" עם הדפסים על גבי קרמיקה ממבחר עמודים מהספר. כמו כן, עוצב פסל מברונזה של הכלבה צ'יקה קופצת משמחה לקראת המפגש עם הילד, ובמרכז, בין קירות הלבנים, הוצב פסל ברונזה של ילד שחובק את הכלבה.
איפה? "בית להיות", חולון (הכניסה מתאפשרת בימים שני ושלישי, בין השעות 13:00-9:00) | תערוכת קבע | ללא תשלום.