בתחילת שנות ה־20 של המאה ה-20, הוזמן גדס על ידי מאיר דיזנגוף להכין את תוכנית האב הראשונה לתל אביב. התכנית, שאושרה בשנת 1925, הגדירה לראשונה את דמותה של העיר כעיר גן מודרנית, עם רחובות מוצלים, שדרות רחבות, כיכרות וגינות ציבוריות. בניגוד לתכניות ערים אחרות של גדס בעולם, התכנית, שהייתה טקסט חזוני מפורט, מומשה כמעט במלואה והיא הטביעה את חותמה על אופייה של תל אביב ועל השיח התכנוני בארץ בכלל. מאה שנים אחרי, החזון של גדס ממשיך להיות רלוונטי במיוחד לאור שאלות עכשוויות של קיימות, חברה ומרחב ציבורי.
התערוכה עוסקת בחזון התכנוני והחברתי של גדס ונבנתה בהתאם לאופי הקומות השונות בבניין ובהתאמה לפעילות היומיומית המתקיימת בו. כשהבניין עצמו, שמדגים את מימוש חזון המגורים בעיר הגנים, משמש כחתך אנכי ואופקי המאפשר הכרות עם החזון של גדס מההיסטוריה והמחקר דרך פרשנויות עכשוויות בת"א בפרט ובעולם ככלל, ועד לחשיבה לגבי עתיד העיר.