בשבת, כשהשמיים בחוץ נעו בין שמש חמימה לגשם זועף, חשבתי לי שהבילוי הכי טוב ליום לא החלטתי שכזה הוא התיאטרון.
אני אוהבת תיאטרון ואוהבת שהקטן שלי אוהב תיאטרון. אני אוהבת את אהוד מנור ז"ל, ואוהבת כשהקטן שלי מזמם באושר את שיריו ואני אוהבת מחזמרים. אז בשבת, לקחתי את הקטן למחזמר "גלי" של תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער, במוזיאון תל אביב לאמנות. לא בטוחה מי נהנה יותר…
המחזמר מתאר את תחושותיה של גלי, בסוף השבוע האחרון של החופש הגדול, לפני שהיא עולה לכתה א'. גלי מתגוררת בבית עם אמא, אבא ואחותה התינוקת. פרט לדני השכן, שעולה לכתה ב', חבריה הטובים ביותר הם עץ האלון שבחצר, החגב, הבובות שלה, הנמלים, הנחליאלי והחילזון.

היא משתפת אותם בהתרגשות ובחששות שלה מפני העלייה לכתה א' והמעבר לבית הספר, והם מלמדים אותה מניסיונם, כל אחד בדרכו, להתמודד עם הדברים.
עץ הברוש הזקן מלמד אותה כמה חשוב להתכופף לפעמים, החגב המתוק מלמד אותה שירים ומראה לה כמה כיף ללמוד דברים חדשים, החילזון מסביר לה את חשיבות הסבלנות, הנמלים את החריצות והדבקות במטרה וכן הלאה.
שיריו של אהוד מנור שזורים במחזמר בצורה נעימה לעין ולאוזן. התפאורה מושקעת, המשחק מצוין ובמחזמר שזורים המון אותיות, תרגילי חשבון (שהילדים פתרו בקול רם), בדיחות וקטעים מרגשים. הנה הצצה:
כל אחת מהדמויות מצליחה לעורר בילדים הזדהות והמסרים מועברים בצורה מדויקת. מקסים. אמרתי לכם שאני לא יודעת מי נהנה יותר…