דף הבית » כל הכתבות » תרבות » ספרים » "אלות גורל וזעם"

"אלות גורל וזעם"

אם בד"כ אני אוהבת לקרוא, אז בחורף (בטח בסופה. בטח בסופי שבוע של סופה) – אני ממש הופכת לתולעת ספרים מצויה, מה שאפשר לי לסיים לאחרונה 4 ספרי קריאה,  2 ספרי שירה וספר הדרכה אחד – חשוב מאין כמוהו! המשותף לכל הספרים האלו זה שכולם הם מעין הרמת מסך והצצה (עם לא מעט ביקורת) לחיים האמיתיים (בהווה או בעתיד) שמסתתרים מאחורי החיוכים, ההצלחה, הזוגיות והאושר.

הפעם אני רוצה לספר לכם על הספר: "אלות גורל וזעם", מאת לורן גרוף (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן)

כל כך הרבה שמעתי על הספר הזה וברק אובמה (כמו שאתם רואים על הכריכה) אפילו הכתיר אותו כספר הטוב ביותר שקרא השנה… אני מודה שלא ממש הבנתי על מה המהומה. לא שזה ספר לא טוב. הוא טוב ואפילו טוב מאוד ואני מודה שההפתעה האמיתית מגיעה רק לקראת הסוף.

הספר מתאר את חיי הנישואים של לוטו ומתילד. הוא – נער שרמנטי מבית עשיר, אהוב הבנות, שחקן בפוטנציה, שנשלח לפנימייה יוקרתית ע"י אימו השתלטנית משהו, לאחר שהסתבך בכל מיני מעשים המיוחסים לעברייני נוער. היא – מבחוץ נערה טובת לב, חכמה ושקטה. מבפנים (את זה מגלים רק בסוף) – נערה מתוסבכת, נקמנית ואלימה, אבל בהחלט לא רעה.

לוטו פוגש אותה במקרה באחת ממסיבות השכבה ומתאהבת בה מיד. הם נישאים בחופזה, כשהם רק בני 22. אמו של לוטו מודיעה לו שהיא לא מקבלת את הנישואין הלא מכובדים האלה ועד שלא יתאפס על עצמו – היא מפסיקה לו את המימון ו"זורקת אותו לאשפתות". אבל לוטו ומתילד לא נשברים ובעוד לוטו מנסה את מזלו כשחקן, מתילד היא זו שמפרנסת ודואגת לרומם ולעודד אותו.

הגורל שלהם משתנה כשלוטו, שיכור כלוט לאחר אחת המסיבות שבה אירח את חבריהם, כותב מחזה ש(בזכות מתילד) הופך להצלחה מסחררת. אחריו באים מחזות רבים ולוטו הופך לאחד מהמחזאים המבוקשים והמצליחים. אבל הוא עדיין לא מסופק ועולמו הוא כמו רכבת הרים עם עליות חדות וירידות תלולות וארוכות. בכל הזמן הזה מתילד לצידו. מכילה אותו, את הדיכאונות, הנרקסיזם ורגעי האושר. ואז זה נגמר – לוטו מת מדום לב בגיל 45 (בדומה לאביו) ומתילד מוצאת את עצמה לבד.

כאן מתחיל החלק המרתק יותר של הספר – החלק שבו מתגלה מתילד האמיתית – מילדותה ועד זקנתה, דרך כל שנות נישואיה ללוטו וכל הדברים שעשתה עבורו. יש משהו מטלטל בספר הזה. ללא ספק. ההתבוננות הישירה על מה שעובר במוחם ובליבם של "אמנים" (כן. אין לי ספק שזה נכון לגבי לא מעט אמנים גם כאן); על נשים חזקות שמעדיפות למשוך בחוטים ולתת לאהוב שלהם להיות בפורנט – לא כי הן חלשות, אלא הפוך – כי הן חזקות כ"כ שהן לא צריכות את הקרדיט והתהילה; על כמה הכסף מעוות את תפיסת המציאות ותאוות הבצע מובילה אנשים לבגוד, לפגוע ולהכאיב; ועוד המון תובנות גדולות וקטנות על החיים.

אני יכולה להבין למה אובמה אהב אותו כ"כ (למרות שאני לפחות קראתי טובים יותר) – זהו ספר עמוק, מלא בהקבלות ועשיר בדמיון. הוא כתוב בשפה קולחת (ואהבתי במיוחד את ההערות של המחבר), הוא חכם, מעניין, מפתיע ואולי יותר מכל – מציאותי!

ממליצה. אבל לקרוא עד הסוף…

Scroll to Top