הביקור בארמון הופבורג בוינה שכולל גם את מוזיאון סיסי הוא קצר וקסום. הוא מתאים גם לימי גשם וממחיש מאוד את העובדה ש"אושר לא קונה כסף"!
הניחוח המלכותי והכבוד לקיסרות האוסטרית הענפה בולטים בוינה מאוד. זה בא לידי ביטוי בסמלי המלוכה על הבניינים, בכרכרות עם הסוסים שמציעות לתיירים סיבוב (אני מאוד לא בעד מטעמי התעללות בסוסים המסכנים) וגם, אולי בעיקר – בארמונות!
בעיר יש כמה ארמונות, אבל השניים העיקריים הם ארמון הופבורג (Hofburg Palace), שמכונה גם "ארמון החורף" וארמון שנברון (Schönbrunn), שמכונה "ארמון הקיץ". הם שונים מאוד וכל אחד מהם מעניין בדרכו, כך שהביקור בשניהם לא ירגיש לכם כמו חזרה על אותם מראות.
ארמון הופבורג (Hofburg)
ארמון הופבורג שכולל בתוכו גם את מוזיאון סיסי ממוקם במרכז העיר והסיור בשניהם יחד אורך כשעה וחצי. הארמון שימש את הקיסר פרנץ יוזף ואת אשתו הנסיכה סיסי שאחרי ביקור בוינה אין שום סיכוי שלא תכירו' ובגלל שהוא ממוקם בעיר ומקורה ברובו (לפחות החלק של המוזיאון) הוא מכונה "ארמון החורף".

החלק הראשון, של הארמון, מוקדש בעיקר לחדרי האוכל ולכלים שבהם סעדו בני משפחת המלוכה: תוכלו להתרשם מכלי הקרמיקה המאוירים, מהכלים בסגנון העיצוב הסיני וכמובן, מכלי ההגשה המוזהבים והמסנוורים.
מסקרן לראות את השילוב בין הסגנונות וכדאי לכם לשים לב במיוחד לצלחות עם האיורים שמתארים את ילדיה בכלל ואת בתה הבכורה שמתה בגיל שנתיים בפרט.




מוזיאון סיסי
החלק השני שהוא הקסום יותר בעיניי, הוא מוזיאון סיסי שמוקדש כולו לסיפור חייה המרתק של הנסיכה אליזבת מבוואריה ("סיסי"). הנסיכה הצעירה שהפכה בגיל 15 לקיסרית האימפריה האוסטרית, לאחר שהושאה לפרנץ יוזף – בן דודה ויורש העצר.

הערה קטנה: ברוב החלקים של בחלק הזה של הארמון אסור לצלם ולכן את התמונות מתוך הארמון לא אני צילמתי, אלא צלמים מטעם המקום.

על פניו היו לסיסי חיים מושלמים: בעל שאהב אותה אהבת נפש, עושר ועוצמה ללא סוף, אבל הסיפור של סיסי והביקור במוזיאון ממחישים יותר מכל ש"אושר לא קונים בכסף" ותוך כדי שיטוט בארמון תוכלו לחוש באוויר את העצב.

מהספר המשפחה המטיילת ומההסברים במדריך הקולי במוזיאון למדנו שחייה של סיסי היו די אומללים: היא לא הצליחה להסתגל לכללים הנוקשים של בית המלוכה, בתה הבכורה מתה כגיל שנתיים (בכל רחבי הארמון תוכלו לראות את דמותה), אחד מהבנים שלה התאבד ובנותיה האחרות ניתקו איתה קשר.

בעודכם צועדים בין החדרים השונים תוכלו ממש לחוש את הסיפור במלואו – השמלות המפוארות (שימו לב להיקף המותניים הצר), מיטת האפריון ועיטורי הזהב הרבים, לצד דמויותיהם של ילדיה והעצב שכאילו נותר בין רחבי הקירות.

כדי לברוח מחייה ב"כלוב הזהב" היא אהבה לטייל בעולם בשמות בדויים (אל תפספסו את החדר שמדמה את הכרכרה שלה), אך זה לא ממש עזר ואפילו במותה לא מצאה מנוחה. בגיל 61, במהלך טיול שלה לאיטליה, נרצחה סיסי בדקירות סכין ע"י צעיר איטלקי שהתנגד לבית המלוכה.
הביקור בארמון הופבורג ובמוזיאון סיסי הוא באמת קסום. הוא מתאים גם ליום גשם (לא סתם הוא מכונה "ארמון החורף") והוא לא ארוך, כך שאני לגמרי ממליצה לכם לשלב אותו בביקור בעיר.