הפעם אני רוצה לספר לכם על מקום קסום, בכל קנה מידה. נכון, הוא לא המקום הסודי בעולם וזו אינה חשיפה ראשונה שלו ובכל זאת.
אני מדברת, כמו שבטח ניחשתם מהכותרת על מסעדת 'קימל בגלבוע'
המסעדה, הממוקמת על צלע הגלבוע (תאמינו לי – שעה ועשרים נסיעה מתל אביב), היא אולי אחת המסעדות הטובות שאכלתי בהן ואחד המקומות הקסומים שביקרתי בהם לאחרונה. המסעדה, היא למעשה סניף נוסף של מסעדת 'קימל' בבעלותו של השף שאול בן אדרת, אבל שום דבר בה לא דומה לסניף הממורכז.
אני אתחיל דווקא מהמיקום: קשה לתאר במילים את הנוף הנשקף מחלונות הזכוכית הגדולים. מיקומה של המסעדה, ממש על צלע ההר, מאפשרת מראה פנורמי של נוף הגלבוע הקסום ועמק יזרעאל כולו (עכשיו דמיינו את זה בשקיעה).
המסעדה עצמה מעוצבת למשעי וישר כשנכנסים מורגשת אווירה של התנתקות ויוקרה שמעוררת את כל החושים. בכל פינה ממוקמות נישות קטנות ואינטימיות שמשרות אווירה רומנטית ושלווה, אפילו באמצע יום סוער.
ועכשיו, בואו נדבר על האוכל!
אני לא חושבת שהייתה מנה שהוגשה לשולחן שנשאר ממנה פירור (ולא בגלל שהיינו רעבים). אפילו הצליחו לשכנע אותי לטעום מסלט הסלק המעולה, שלא יכולתי להפסיק לנשנש עד תומו.
ולפי הסדר: מיד כשהתיישבנו ושאפנו את אוויר המזגן הנעים, מנסים להחזיר את עצמנו ממצב נוזל למוצק, הוגש לנו קוקטייל הבית שמרוב שהיה יפה, פחדתי להרוס אותו.
ראשון אל השולחן הוגש לחם הבית, עם זיתים, אגוזים ושאר דברים טובים ולצידו חמאת קימל ביתית, טפנד זיתים ושמן זית משובח. אף שאיני מחסידי הלחם הגדולים, הלחם היה משובח, טרי וממכר.
אחרי הנשנוש 'הקל' הוגש סלט הסלק המדובר.
באמת שאני לא אוכלת סלק. טובי המבשלים ניסו לשכנע אותי, ללא הצלחה. הסלק היחיד שאכלתי היה קובה סלק-אגוזים שאמא של חבר הכינה במיוחד עבורי (והוא היה ללא ספק טעים ברמות בינלאומיות). משהו בסלט הזה פשוט הכריח אותי לטעום אותו. הצבעוניות, הריח החמצמץ, הצנוברים והגבינה לא השאירו אותי אדישה.
כאמור, ביס קטן לטעימה והופ! התמכרתי. מבחינתי בשלב הזה, עם סלט הסלק הגאוני הזה, יכולתי לסיים את הארוחה ולחזור שבעה ומרוצה. אבל כאן זה רק התחיל…
לשולחן הוגשו שני סוגי סביצ'ה, שצמד הטועמים, אוכל בעלי החיים שהיה איתי, טען שהם מהממים.
שקשוקת תרד וגבינה, שהייתה טעימה כל כך עם הלחם שהיא פשוט חוסלה ברגע
אם חשבתם שהיו לנו 2 דקות של רעב, טעות בידיכם. מיד עם כל אלו, הגיע לשולחן ריזוטו פטריות אלוהי. נכון, יש לי אהבה מיוחדת לריזוטו, אבל רוב הריזוטו שאני טועמת שומניים ומכבידים מידי. הריזוטו הזה, היה פשוט קל ונימוח וטעים טעים טעים.
אם זה לא מספיק, מיד אחר כך הגיעו מנות הבשר – סטייק אנטריקוט, שנרשם כמשובח במיוחד ונתח קצבים
לצמחונית שבינינו (זו אני), הוגש, למקרה שאני עוד רעבה, רביולי גבינות ברוטב בטטה מעולה.
לא יאומן כמה הקיבה שלי יכולה להכיל.. וזה לא נגמר. לשולחן הוגש פילה דג, שהצמד דירג כמנה המנצחת שלו…
וואו! בשלב הזה כבר לא נשמנו. ובדיוק אז, הוגשו הקינוחים. לקינוחים, כידוע, יש קיבה נפרדת, ואי אפשר לומר להם לא ולכן לא אמרנו. לשולחן הוגשו פחזניות קטנטנות ומעולות
פיצוץ שוקולד, שזו סוג של עוגיית שוקולד ענקית ועליה שוקולד עם מלא רוטב שוקולד. וזה טעים כמו טעם גן עדן.
וגם טראטלן תפוחים מקסים ביופיו ובטעמו
בשלב הזה כבר התחננו שיפסיקו. באמת!
על כל העושר, הטעם והיופי של המנות הזה אחראי השף המוכשר בן שחם, שהוא השף המנהל של המסעדה והתוצאות מדברות בעד עצמן.
היה מושלם! גם מבחינת החוויה, גם מבחינת השירות האדיב והחייכני וכמובן – מבחינת הטעם. אני בטוח עוד אחזור לשם, שמעתי שיש להם את ארוחת הבוקר הטובה ביותר בארץ…
קימל בגלבוע, דרך נוף הגלבוע בכביש התענכ"ים, 057-9444104
נראה לי שכבר הבנתם שאני ממליצה בחום, לא?
