דף הבית » כל הכתבות » כושר וספורט » אימוני כושר » ענפי הכושר שמככבים בנינג'ה ישראל

ענפי הכושר שמככבים בנינג'ה ישראל

התוכנית נינג'ה ישראל ללא ספק עשתה רק טוב לתחום הכושר. לא רק בגלל שהיא עושה (לפחות לי) חשק ומוטיבציה להתאמן, אלא בעיקר כי היא חשפה את הציבור הרחב להמון סוגי ספורט שאולי פחות מוכרים, אבל שללא ספק גנבו את ההצגה.

אז כדי שהמושגים לא יישמעו לכם כמו סינית, הנה הסבר קצר על כמה מענפי הכושר והספורט הפופולאריים ביותר בתוכנית (ובכלל):

פארקור

תמונה: Mary Taylor, pexels

הרעיון המרכזי של הפארקור, הוא לעבור מנקודה לנקודה בדרך היעילה והמהירה ביותר ולדלג על מכשולים באמצעות הגוף בלבד ומבלי להיעזר באמצעים שונים. הפארקור "האמיתי" מתבצע בשטחים פתוחים ו/או עירוניים כשהפארקוריסטים מדלגים להם בין גגות או מעל מכשולים (לרוב בלתי צפויים) אחרים.

כמו הרבה ענפי ספורט אחרים, גם הפארקור נולד כאימון צבאי קצת לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אם כי הדעות חלוקות לגבי המקור שלו. המקור הידוע – וזה שהפך אותו לשיטת אימון רשמית – הוא הקצין הצרפתי ז'ורז' הברט. אבל… ז'ורז' בעצמו סיפר לא פעם שאת הרעיון קיבל משבטי ילידים שפגש באפריקה. "הגוף שלהם היה חזק, גמיש, זריז, מיומן ויציב וכל זאת מבלי שהיה להם מורה להתעמלות, אלא רק כתוצאה מאורח החיים שלהם ומהמשחקים שהם מוצאים בטבע", אמר.

בשל אופיו הכמעט פראי של הספורט הזה, הוא כולל ריצה, טיפוס, התנדנדות, דילוג מעל מכשולים בלי לגעת בהם כלל עם הידיים והרגליים, קפיצה, גלגול וזחילה ועובד למעשה על כל הגוף.

סטריט וורקאאוט (Street Workout)

הסטריט וורקאאוט הוא למעשה אימון רחוב שמתבצע (בעיקר) על גבי מוטות שונים, שמדמים את מוט המתח המוכר. המקור שלו ביוון העתיקה, אבל הוא כבר מזמן הפך לפופולארי מאוד בערים הגדולות של אירופה וארה"ב ובשנת 2011 אפילו התקיימה אליפות העולם הראשונה בתחום זה, מה שהפך את הספורט מחובבני למקצועי.

העבודה כוללת המון עבודת ידיים (מתח), אבל גם המון עבודה על שרירי ה-CORE והמון המון קואורדינציה, כך שלא פלא שלמתאמנים בו יש כישורים נדרשים כדי לעבור את הנינג'ה.

טיפוס

ענף הטיפוס הוא המוסדר ביותר מבין השלושה, אך רובנו מכירים אותו מקירות הטיפוס. בפועל ענף הטיפוס כולל המון סוגים שונים שבהם טיפוס הרים, טיפוס צוקים, בולדרינג (טיפוס על גושי סלע גדולים) וכמובן – קירות טיפוס.

לכל סוג יש את הטכניקה והחוקים שלו, אבל הרעיון דומה: לטפס גבוה בעזרת הידיים, הרגליים והתושייה שבמציאת מקומות להיאחז בהם. בגלל שמדובר בטיפוס כל הגוף עובד – הידיים, הרגליים, שרירי הליבה ואפילו (אולי בעיקר) פרקי האצבעות.

אבל זה לא רק זה – המטפסים ניחנים במחשבה מהירה ובתנועה גמישה ויציבה וזה מה שככל הנראה נותן להם יתרון משמעותי בתוכנית ובכלל.

עכשיו כשאתם מבינים קצת יותר על מה כולם מדברים, אני בטוחה שהצפייה בתוכנית תהיה מהנה יותר ולכו תדעו. אולי זה יעשה גם לכם חשק להתאמן 🙂

Scroll to Top