דף הבית » כל הכתבות » תרבות » קולנוע » ג'ולייט – הגרסה העירומה

ג'ולייט – הגרסה העירומה

יצא לכם לתהות פעם מה קורה היום עם כל האנשים שהיו פעם מפורסמים מאוד ונעלמו (מיוצרים גדולים ועד פליטי ריאליטי)? לי יוצא לתהות בכך לפחות פעמיים בשבוע, בהקשרים שונים… והנה, בשבוע שעבר צפיתי בסרט הקולנוע החדש "ג'ולייט – הגרסה העירומה" ונוכחתי (שוב) שהתהיות שלי אינן "מוזרות", אלא מציאותיות מאוד. אולי הרבה יותר ממה שאתם ואני מבינים.

אנני מתגוררת בעיירה משעממת ושכוחת אל. היא עובדת יחד עם אחותה בארכיון של ספריית העיירה ונמצאת בזוגיות עם דנקן – מרצה בקולג' ומעריץ נלהב (מידי) של טאקר קרואו – זמר רוק "לשעבר" שרק מעטים בעיירה מכירים את שמו.

ההערצה של דנקן לטאקר היא ממש סוג של אובססיה – יש לו את כל האלבומים, אוסף של פרסומים ותמונות ובלוג מעריצים שבו הוא מנסה להתחקות אחר הכוכב הנעלם. לאנני אין ספק מי נמצא אצלו במקום הראשון (לא היא), אבל היא בן אדם רציונלי (מידי) ומבינה שאין לה הרבה אפשרויות בחירה במקום שבו היא חיה. אז היא מקבלת את זה כחלק ממנו וחיה בצילו של טאקר.

יום אחד מקבל טאקר מעטפה בדואר ובה הקלטה נדירה של גרסה מוקדמת ועירומה לאחד מהשירים המפורסמים של טאקר. אנני שנמצאת במקרה בבית מאזינה לשיר לפניו, מה שגורר ויכוח סוער שבעקבותיו מחליטה אנני לפרסם בבלוג של דנקן תגובה לא מחמיאה במיוחד על השיר ועל טאקר בכלל, אבל אפילו היא לא משערת לאן זה יוביל…

כמה ימים לאחר פרסום התגובה, מקבלת אנני מייל מאדם שטוען שהוא טאקר קרואו המקורי! בתחילה היא חושבת שמדובר במתיחה, אבל די מהר היא מבינה שאכן מדובר בדבר האמיתי ובין שניהם מתפתחת תכתובת אישית עד אינטימית, שבה חושף טאקר את האמת על חייו: אב לחמישה ילדים (שאת אחת מהם לעולם לא פגש) מארבע אימהות שונות, מובטל ומתגורר במחסן של גרושתו האחרונה.

ההתכתבות מובילה למפגש די מוזר, שמוביל לרומן לא ממש פתור, שאת פרטיו לא אגלה לכם כאן. ומה עם דנקן? גם את זה תצטרכו לגלות בעצמכם!

** על אף שהסרט עוסק בלא מעט תופעות חברתיות, לא מדובר בסרט כבד, אלא בסרט קליל על גבול הקומדיה שנחמד לראות בשישי בצהריים או כשיש מצב רוח לא מחייב.

Scroll to Top