אחרי הדרמות, ההשערות, הביטולים והסערות שהתחוללו סביב שבועות האופנה, נפתח אתמול שבוע האופנה גינדי-תל אביב 2013-2012.
אני מודה שבאופן לא צפוי ולא אופייני לי, התרגשתי הפעם מהאירוע. אולי דווקא בגלל כל הדרמות שקדמו לו, הייתי סקרנית לדעת איזה שפן ישלוף מהכובע מוטי רייף. "מה כבר יכול להיות חדש?" אמרו לי מסביב, אבל משהו בי פרפר לקראת ערב הפתיחה הגדול וארבעת ימי התצוגות שבעקבותיו.
אז אתמול, יום ראשון, 16.12.2012, הזמנתי בייביסיטר והלכתי להתפנק עם עצמי (כי אין תירוץ טוב יותר מזה לפנק את עצמי ולא שאני באמת צריכה אחד כזה).
את הבוקר (אחרי שיעור פילאטיס, לא לדאוג), פתחתי בפדיקור-מניקור מפנק ומושקע אצל "אלינור קוסמטיקה" (מנורה 10, גבעתיים), שמשחה לי את הציפורניים בלק אפור כהה "שיתאים לך לכל מה שתלבשי בשבוע הזה", היא אמרה.
אחרי התלבטויות רבות, החלטתי ללבוש את שמלת המחוך השחורה שעיצב ירון ברכה בצלאל (בזל 1, פינת דיזינגוף, תל אביב). ענדתי שרשרת של מעצבת התכשיטים rufina שקיבלתי במתנה ליום ההולדת ונעלתי את נעלי הסטילטו הכחולות שלי, שביום יום לא ממש יוצאות מהמקום שלהן. כדי לקשר את הנעליים למשהו, בחרתי בתיק הכחול של 'מדוזה'. התאפרתי ויצאתי לדרך.
רגע לפני ההגעה למתחם גינדי-תל אביב, הממוקם ברחוב החשמונאים, איפה שהיה פעם השוק הסיטונאי, עצרתי בפאן-בר, כדי שעמית בן יקר, מעצב השיער המהמם יסדר לי את הפריזורה כמו שצריך (מי אמר חשה על השטיח האדום??). שם, כרגיל, פונקתי ביין מבעבע וכשהערב מתחיל ככה שום דבר רע כבר לא יכול להיות בו.
למתחם גינדי תל אביב הגעתי אחרי שכולם כבר נכנסו. במקרה מצאתי חניה מושלמת על הרחוב ובעודי מנסה לאתר את עצמי בחלל ואת הכניסה למתחם, עבר מולי בחור בחליפה שאמר שהוא נוסע לשם ואסף אותי עד הכניסה עם הרכב שלו (ממש אביר במכונית שחורה). באוטו גיליתי שמדובר בעורך הדין עומר לוי, מנהל פרויקטים בגינדי, אז הצטלמנו יחד, ככה בשביל הכיף…
במתחם חלוקת הכרטיסים היה, להפתעתי הגדולה והרבה, סדר מופתי. הגעתי, אמרתי את שמי וקיבלתי את כרטיס הישיבה שלי עם חיוך רחב.
המתחם בפנים ענקי והיו בו כל כך הרבה אנשים שהיה קשה למצוא מישהו. אבל לכל מקום שהסתובבתי ראיתי את מיטב אנשי האופנה, סלבים, מעצבים ואנשי עסקים, לבושים בהידור. על האוכל היו אמונים מיטב השפים והאווירה הייתה באמת נעימה, חגיגית, יוקרתית ובעיקר – אופנתית.
קצת אחרי שהגעתי (זה היתרון בלהגיע קצת מאוחר), ביקשו מהקהל להיכנס ולשבת במקומות ואחרי נאומים קצרים עלתה לבמה נועה תשבי על מנת להנחות את הערב.
קשה לי לתאר כמה אני מעריכה את האישה הזו: גם יפה, גם נשית, גם אינטליגנטית וגם דוברת אנגלית רהוטה שגרמה לי להזיל ריר. כמו שרק היא יודעת, גם הפעם הסבירה לעיתונאים הזרים שנכחו איזו ארץ נהדרת יש לנו, בירכה אותם על ההגעה שלהם והזמינה אותם לצפות באירוע האופנה היפה באירופה.
ואז נדלק האור על הבמה. על מסך גדול מאחור הוקרן הקליפ של שבוע האופנה והערב התחיל.
על הבמה צעדו בזו אחר זו מיטב דוגמנות הארץ. נדמה היה כאילו כולן היו שם, מהעבר ומהווה: אסתי גינסבורג (שאם מישהו יעז להגיד שהיא שמנה יש לו עסק איתי. הבחורה פשוט מושלמת), יעל גולדמן, סנדי בר, חן יאני, דפנה לוסטינג, אלין לוי, דפנה דה גרוט, גאיה טאוב, יוליה פלוטקין, יאנה יוסף, טל טלמון, נועה וולמן, שני חזן, דנה פרימן, מרינה מקסימיליאן בלומין (רזה מתמיד), מיכל שפירא, מיקה שדה, גילי סער, חלי גולדנברג, סטלה עמר (האחת, היחידה, הדיווה שעושה לי צמרמורות), אפרת גוש, עדי נוימן, לירז צ'רכי, ליאת אשורי (שהשיער שלה מעולם לא נראה טוב יותר), סיוון טלמון, יעל רייך, תמר קרוון, מיקי ממון, רונית יודקביץ', אוולין הגואל, אילנה שושן, תהילה ריץ, מרינה קבישר, ניקה, נטלי דדון, לאה שנירר, שירז טל, נועה תשבי, ניקול ראידמן, דנה אינטרנשיונל (שעלתה עם שמלה שעיצב במיוחד עבורה ז'אן פול גוטייה) ובר רפאלי שעלתה אחרונה עם ג'ינס וטי שירט של פוקס (חבל. חבל).
כל אחת מהדוגמניות לבשה בגד של מעצב ישראלי אחר (פרט לדנה כאמור) ואם זה לא נקרא פרגון לאופנה ישראלית, אז אני לא יודעת מה כן!!התצוגה הייתה באמת מושקעת. הסטיילינג היה מהמם. המוזיקה מוצלחת והרמה הייתה גבוה כמו שעוד לא הייתה כאן בארץ.
היום מתחילות התצוגות עצמן ואני מאחלת המון הצלחה למעצבים שמציגים. אמשיך לדווח לכם ובינתיים – שאפו ענקי למוטי רייף, לדוגמניות ולכל מי שעסק במלאכת הערב של אתמול. כי כשבאמת רוצים יכולים!!!
