לכבוד יום הולדתה ה-100 של אגנס קלטי – המתעמלת האולימפית היהודייה המעוטרת ביותר בכל הזמנים וכלת פרס ישראל לספורט ולחינוך גופני, שחל ממש היום, יום שבת ה-9 בינואר 2021, החליטו באיגוד ההתעמלות לקרוא על שמה את אליפויות ישראל לנשים בהתעמלות מכשירים!
את הרעיון (המקסים יש לציין) הגתה חיה הלפרין, שהייתה חניכתה של קלטי בנבחרת המופעים של ישראל בהתעמלות בשנות ה-60. הלפרין הניעה את היוזמה יחד עם הוועד האולימפי בישראל ואחרי שזכתה להסכמתה של אגנס קלטי ובני משפחתה החיים בהונגריה, רתמה את איגוד ההתעמלות בישראל ששמח להעניק את הכבוד הגדול לו ראויה אגנס קלטי.
אם ממש במקרה טרם שמעתם על אגנס קלטי…
אתחיל מהסוף: אגנס קלטי היא אגדה אולימפית, לא פחות, שמחזיקה עד היום בתואר הכבוד 'המתעמלת האולימפית היהודייה המעוטרת ביותר בכל הזמנים'! חוץ מזה שמבין כל המתעמלים במשחקים האולימפיים בכל הזמנים, היא מדורגת במקום העשירי בעולם במספר מדליות הזהב שבהן זכתה, ובמקום ה-11 בכל הזמנים בסך כל המדליות שאותן צברה!
היא נולדה בהונגריה בשנת 1921, ולמרות שהחלה להתאמן בגיל 4 היא נכנסה לעולם התחרותי רק בגיל 16, מה שלא הפריע לה להגיע להישגים חסרי תקדים. בשנת 1944, כשהייתה בת 23 פלשו הנאצים להונגריה. אביה, דודיה ובני משפחותיהם נשלחו לאושוויץ ולא חזרו משם. אימה ואחותה ניצלו בזכות ראול ולנברג והיא עצמה ניצלה בזכות מסמכים מזויפים שאפשרו לה לעבוד כמשרתת באחד הכפרים ובהמשך, כפועלת בבית חרושת לתחמושת. השם המזויף שלה אגב היה "יוהאס פירושקה".
כשהסתיימה המלחמה היא חזרה להתעמלות ובשנת 1946, בהיותה בת 25 זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה במסגרת באליפות הונגריה בהתעמלות, בתרגיל על מקבילים מדורגים. מכאן היא המשיכה לנסוק ולזכות במדליות ובתארים.
בשנת 1952, כשהייתה בת 31 – גיל שנחשב מבוגר מאוד בענף ההתעמלות – השתתפה לראשונה באולימפיאדה (אולימפיאדת הלסינקי) וזכתה בלא פחות מארבע מדליות: מדליית זהב בתרגיל קרקע, מדליית כסף בתחרות הקרב-רב הקבוצתי ושתי מדליות ארד בתרגיל המקבילים המדורגים ובתרגיל קבוצתי עם מכשירים.
ארבע שנים אחר כך, בגיל 35, השתתפה באולימפיאדת מלבורן וזכתה בשש מדליות אולימפיות נוספות: ארבע מדליות זהב (מקבילים מדורגים, קורה, קרקע ומכשירים קבוצתי), ושתי מדליות כסף (קרב-רב אישי וקרב-רב קבוצתי).
שנה אחר כך, בשנת 1957, הגיע קלטי לישראל כדי להשתתף במשחקי המכביה החמישית ונשארה כאן, בארץ. גם בישראל היא לא עזבה את אהבתה להתעמלות. בשנת 1960 כבר הובילה כמאמנת אולימפית שלוש מתעמלות למשחקים האולימפיים ברומא, ובמקביל הקימה את הנבחרת הראשונה למופעי התעמלות שהחל משנת 1964 ייצגה את ישראל במופעי התעמלות אירופאיים.
הכישרון שלה והתרומה שלה לתחום ההתעלמות העולמי והיהודי הקנו לה (ובצדק רב) לא מעט תארי כבוד: בשנת 1981 – נבחרה להיכל התהילה של הספורט היהודי והדליקה משואה ביום העצמאות; בשנת 1991 – נבחרה להיכל התהילה של הספורט ההונגרי; בשנת 2002 – נבחרה להיכל התהילה הבינלאומי של ההתעמלות; בשנת 2017 – זכתה בפרס ישראל בספורט ותרבות הגוף; והשנה, 2021 הוחלט כאמור שאליפות ישראל בהתעמלות מכשירים לנשים תיקרא מעתה על שמה. כבוד!
ואם חשבתם שבמהלך השנים היא איבדה שמץ מהכישרון הפנומנלי שלה – טעות בידכם. עד היום היא ממשיכה להלך קסם ולהוכיח שגמישות ויכולות של ספורטאית אולימפית מהשורה הראשונה נשארות ככל הנראה לנצח. לא מאמינים לי? תראו את הסרטון המקסים ומעורר ההשראה הזה:
מזל טוב אגנס. עד 150 לפחות!
