כשהייתי בתיכון אהבתי תנ"ך. אולי בגלל שהייתה לנו מורה שהציגה הכל בצורה סיפורית ואולי בגלל שהסיפורים באמת עניינו אותי…
אחד הסיפורים שתמיד אהבתי לשמוע היה הסיפור על חטא עגל הזהב. אם אתם לא זוכרים את הסיפור, אזכיר לכם רק שכשמשה רבנו עלה להביא את לוחות הברית מהר סיני, החליטו אנשי העם לבנות לכבודו פסל ענק, מכל תכשיטי הזהב שהיו עליהם. אלוהים כמובן כעס מאוד, משה הפיל ושבר את לוחות הברית והשאר היסטוריה.
עד היום, אני באמת לא מצליחה להבין למה אלוהים כעס כל כך. הרי אם מישהו היה מוכן להקריב עבורי את כל זהבו הייתי מאושרת (ואולי זו ההוכחה ניצחת לכך שאני לא אלוהים). ובכל זאת, לקראת שבועות, חג מתן תורה, החלטתי לפרגן לצבע השנוי במחלוקת אידאולוגית, האהוב כל כך עליי (ולא רק תכשיטים).
אז הנה פריטי עגל הזהב שלי:
עשיתי לכם חשק? אני מקווה שכן. לי כבר יש חטא עגל הזהב שמח…
