דף הבית » כל הכתבות » תרבות » טלוויזיה » "להרוס אותך": הסדרה הכי טובה, הכי חשובה והכי רלוונטית שיש!

"להרוס אותך": הסדרה הכי טובה, הכי חשובה והכי רלוונטית שיש!

וואו! איזו סדרה! "להרוס אותך" (I may destroy you) נוגעת בצורה הכי ישירה שיש בשאלות אתיות, ערכיות, חוקיות ושנויות במחלוקת הנוגעות לתרבות החופש המיני והגבול, הדק לעיתים, שעובר בין רצון חופשי לאונס. ואין כמעט שום נקודה שלא עולה כאן: מסמי אונס ועד היחס של המשטרה למתלוננות ובעיקר למתלוננים.

בתקופה שבה אונס קבוצתי של תיירת באיה נאפה זוכה למחיאות כפיים בשדה התעופה ושהמשטרה נאלצת להעביר לדירת מסתור נערה צעירה שהתלוננה על אונס קבוצתי באילת, תוך כדי הכפשות ותירוצים שונים ומשונים שמנסים להצדיק את המעשים האלו – אין סדרה חשובה מזו! חוץ מזה שהסטייל של אראבלה, הגיבורה הראשית, פשוט הורס!

העלילה בקצרה

גיבורת הסדרה היא אראבלה – דמות צבעונית, חופשיה ומשוחררת. סופרת לונדונית צעירה שספרה הראשון הופך לרב מכר וכעת היא מנסה לכתוב את ספרה השני, שהחוזה עליו כבר נחתם עם חברת ההוצאה לאור.

אראבלה וטרי (התמונה באדיבות YES)

אבל הסיפור הזה הוא לגמרי רק סיפור מסגרת כללי מאוד והמהות היא מה שקורה בין לבין. אראבלה היא כאמור צעירה משוחררת שחיה בלונדון ולא מתביישת להיות מי שהיא – הלבוש שלה, הפאות הצבעוניות, הסמים, המסיבות, האלכוהול, הרשתות החברתיות, החיים בעיר הגדולה והסקס. אין כאן בכלל אישיו של "אני אישה ועשויה להצטייר כזולה או זנותית" וזה מה שכל כך יפה כאן.

ערב אחד, אחרי עוד ניסיון נואש וכושל להתקדם עם הכתיבה שלה, מחליטה אראבלה לקחת הפסקה קצרה ולצאת לבר השכונתי האהוב עליה. אבל כשהיא מתעוררת בבוקר יש לה פלאשבקים מוזרים והיא מגלה שהיא לא ממש זוכרת מה קרה שם. לוקח זמן עד שהיא מבינה שמישהו הכניס לה למשקה סם אונס ואנס אותה, אבל היא בשום אופן לא מצליחה להיזכר מי זה היה.

הצצה לטריילר שבו מתחילה אראבלה להבין שמשהו רע קרה בלילה (באדיבות HBO)

כאן בעצם מתחיל המסע שלה שבו היא מנסה להיזכר באנס, אבל גם לבחון מחדש את הגבולות הדקים משהו שמפרידים בין מין חופשי לאונס. למסע הזה שותפים גם חבריה הקרובים – חברתה מילדות טרי שגרה איתה בדירה, קוואמי חברה הטוב שבדיוק נלחם בעצמו עם היציאה מהארון ועוד דמויות מחייה שלכל אחת מהן יש סיפור שלם משלה, שמעלה תהיות ושאלות קשות בנושא מיניות (פרק 6 אגב הוא הטוב ביותר. אחד הפרקים שצריך להכניס לפנתאון בעיניי).

הנה רק קמצוץ של דוגמאות לנושאים הבלתי נשכחים שעולים כאן:

"להרוס אותך" (התמונה באדיבות YES)

חוסר האונים של המשטרה – לאחר לבטים מחליטה ארבאלה להתלונן במשטרה על האונס ונדמה שהחוקרת באמת מאמינה לה, אבל אראבלה לא זוכרת כלום וכל ניסיון של המשטרה לברר את האמת דורש ממנה מאמצי על ומבוכה לא קטנה (לבקש מהסטוץ שהיה לה באיטליה למשל להגיע לתחנה כדי לתת בדיקת DNA). כשזה גם זה לא עוזר, מסבירה החוקרת לאראבלה שאין ברירה והתיק ייסגר. התהליך, הלבטים, התחושות והתגובה שלה – הם פרייסלס!

יחס המשטרה לאונס של הומוסקסואלים – וואו! איזה פרק! החבר הגיי בארון של אראבלה פוגש במקרה מכר ותיק, גיי בעצמו, שגורם לו להשתחרר מעט ולהפסיק לפחד ממה שהוא. בעקבות הפגישה הזו הוא מחליט להתנסות לראשונה ביחסי מין הומוסקסואלים וקובע דייט כפול (עם המכר שלו) באמצעות אפליקציית היכרויות סטייל טינדר. בלי לגלות יותר מידי על השתלשלות האירועים, אומר רק שהמכר שלו נעלם והצלע השלישית אונסת אותו. בהתחלה הוא מתבייש ומסתיר אבל בסוף משתכנע להגיש תלונה במשטרה. והתגובה? וואו!

קוואמי מתקשה לספר על חוויית האונס שעבר, גם לחברותיו הקרובות (תמונה: ניו יורק טיימס)

שאלות על גבולות גם כשהסקס הוא בהסכמה – כאן יש המון המון המון שאלות קטנות כגדולות, שמציפות בדיוק את הדיון (המכעיס) שעולה לא מעט בימים אלו: האם העובדה שאישה הסכימה, רצתה או אפילו יזמה קיום יחסי מין, מתירה את הכל? אחת הדוגמאות האייקוניות מהסדרה היא בפרק שבו אראבלה מקיימת יחסי מין עם קולגה שלה מהעבודה ובאמצע הוא מוריד את הקונדום על דעת עצמו. כשהיא מגלה את זה בבוקר היא המומה וכועסת, אבל לא עושה מזה עניין גדול עד שהיא שומעת במקרה פודקאסט שמציף את השאלה האם מדובר באונס (התשובה היא – כן!). חשבתם על זה פעם?? וזו רק דוגמה אחת מיני רבות…

שאלות על הסכמה שהושגה במרמה – כן. גם בזה נוגעים כאן ולגמרי מכיוון פחות צפוי. כאן אותו חבר גיי, מחליט לנסות לבחון האם הוא יכול להיות סטרייט. הוא קובע דייט עם בחורה (דרך אפליקציית היכרויות), הדייט זורם נעים והם מחליטים להמשיך את הערב בדירה שלה. שם הם מקיימים יחסי מין ורק אחר כך הוא מספר לה שהוא בעצם הומו. האם זה נחשב לאונס?

אני יכולה לתת כאן עוד מיליון דוגמאות, אבל ממש כדאי לכם לראות את הסדרה הזו בעצמכם. חשוב להדגיש – זו לא סדרה קלאסית שבה הדברים ברורים, אלא בדיוק להפך. הכל כאן כאילו "מבולגן", יש לפעמים קפיצות בזמן, פלאשבקים מתערבבים עם המציאות ולא תמיד ברור מה קורה, אבל זה חלק מהקסם שלה. בעיניי זה ממחיש בצורה מדויקת את הבלבול התרבותי שבגללו בכלל חשוב שתהיה סדרה כזו. לי אגב, היא קצת הזכירה את הסגנון של "בנות" רק הרבה הרבה יותר נועז וישיר.

נ.ב: הפסקול מהמם וב-HBO כבר הכינו פלייליסט מלא שלגמרי כדאי לכם להוריד (חינם) לספוטיפי:

בקיצור – רוצו לראות. הסדרה משודרת ב-YES וב-STING TV. אני ממש ממש מקווה שתהיה עונה שנייה.

Scroll to Top