חשבתם פעם מה באמת קורה בגוף שלכם כשאתם מקיימים יחסי מין, או נהנים מינית? משום מה נדמה לי, שהנאה מינית הפכה למעין טאבו שלא ממש ראוי לדבר עליו, בייחוד עבור נשים.
למרות הקדמה ולמרות הפתיחות היחסית, משהו שכנראה מושרש עמוק עמוק בתרבות שלנו, מונע מאיתנו לחקור ולדבר על סקס באופן חופשי לחלוטין. אין מה לעשות – אישה שמרבה לדבר על הנאותיה המיניות, שמקיימת יחסי מין עם פרטנרים רבים ושנוהגת לענג את עצמה, עדיין תיתפס על פי רוב באופן שלילי.
לסדרת הטלויזיה "הסקס של מאסטרס" (משודרת ב-YES) נחשפתי לגמרי במקרה. התבכיינתי בפייסבוק על יציאתו של ויל גארדנר (ג'וש צ'ארלס) המהמם מ"האישה הטובה" וחברה כתבה לי בתגובה, שכדאי לי להתחיל לראות את "הסקס של מאסטרס", כי הוא מופיע בה בעונה השלישית.
אז התחלתי…
כבר מהפתיח (הגאוני יש לציין) של הסדרה, הבנתי שלא מדובר כאן באיזו סדרה מדעית ושכדאי לי לא לצפות בה בנוכחות עומר. ולא טעיתי… הסדרה מספרת את סיפורם האמיתי של צמד החוקרים ויליאם מאסטרס ווירג'יניה ג'ונסון, שחיו בשנות ה-50 והתפרסמו בגלל המחקר החלוצי שערכו על מיניות האדם.
בשנים ההם סקס היה משהו שעושים, לרוב בתנוחה מיסיונרית, וזהו. הנשים אז הן ברובן "הנשים של…" ולמרות שאז סקס ובגידות נחשב למשהו סטנדרטי, לא היתה הבנה אמיתית על מה באמת קורה לנו בגוף כשאנחנו נהנים מינית ובעיקר – לא היתה מודעות לכך שאפשר להפיק סיפוק גדול יותר מסקס. איך אני יודעת את כל זה? מהסדרה כמובן!
מאסטרס הוא גניקולוג ומומחה לפוריות בכיר בבית החולים הלימודי בוושינגטון. הוא נשוי לליבי שנים רבות, אבל בעיקר נשוי לעבודתו. דמותו קשה ומורכבת. הוא לא מחייך, נוטה לזעוף ולצעוק על כל מי שבסביבתו, כמעט א-מיני ולא אוהב שממרים את פיו. הוא אובססיבי לעבודתו ולאגו שלו, ולא בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשו. יש בדמות שלו משהו דו קוטבי מוסתר, שגרם לי לרצות לקלף ממנו את השיריון ולגלות את הצד הרך שלו, מה שאכן קורה בהמשך הסדרה.
במקביל לעבודתו בבית החולים הוא מחליט להתחיל ולחקור את ההיבט הפיזיולוגי של מיניות האדם- הסקס!
כשהוא מעלה את המחקר בפני נשיא האוניברסיטה, הוא נתקל כמובן בסירוב מוחלט, ולכן בתחילה הוא עורך תצפיות דרך חור בקיר, על הסקס שמתבצע בבית בושת ומתזמן את התהליך. רק לאחר זמן רב (וסחיטה) הוא מקבל אישור לקיים את המחקר בבית החולים, בתנאים מגבילים. אבל מאסטרס כמו מאסטרס לא מוותר, ממרה את פי מנהליו פעם אחר פעם ובכל פעם, לוקח את המחקר צעד נועז אחד קדימה.
וירג'יניה ג'ונסון היא גרושה עם שני ילדים שמחפשת עבודה ומציעה את עצמה כמזכירתו של מאסטרס. וירג'יניה היא אישה שונה ונועזת בנוף הנשי של אותה תקופה – היא משוחררת מאוד מבחינה מינית, עומדת על שלה, נועזת, חצופה, אמיצה ובדומה למאסטרס, גם היא אובססיבית לעבודה ולא בוחלת בשום אמצעי כדי להשיג את המטרות שלה. יחד הם מנהלים מחקר שאורך 12 שנה, תוך שהם הולכים נגד כיוון הרוח, נלחמים בממסד, מושפלים ולא מוותרים.
מתחת לסיפור המסגרת של המחקר, שמלווה איך לא בהמון המון סצינות מיניות לא מצונזרות (כולל צילומים מדעיים שלא היו מביישים תוכנית רפואה דוקומנטרית), נרקם לו סיפור "אנושי" שכולל כל מה שצריך: דילמות, לבטים, תככים, בגידות, שקרים, שנאה, אהבה ואינטרסים. המון אינטרסים.
אני מודה שלקח לי קצת זמן להתחבר לסדרה וכמעט ויתרתי אחרי כמה פרקים ראשונים. ההתחלה קצת קשה לעיכול וצריך להתרגל לכל מראות הסקס האלה ולהכנס לאווירת התקופה (שכוללת המון נשים שכלל לא חשבו שיש דבר כזה אורגזמה). אבל ברגע שמתחברים לעלילה, זה קורה. והעלילה עצמה יפה ומסתעפת ואיכשהו, בין כל הנתונים הגרפיים והחומר המדעי שמוגש בסדרה, הסקס הופך להיות משהו מסקרן יותר, עם המון פרטים ומידע חדש שעושה חשק לבדוק.
אה כן, וויל גארדנר (הלוא הוא ג'וש צ'ארלס) אכן מופיע בעונה השלישית, כמדען ואיש עסקים שמעוניין לקנות את ריח הסקס על מנת להפוך אותו לבושם.
קשה לי לומר לכם אם אהבתי את הסדרה או לא, אבל אני בוודאות יכולה לומר לכם שזו סדרה מרתקת עם המון מסרים נשיים עוצמתיים. שווה צפייה!
