מאז שהקטן שלי נולד, ממש מגיל יום, אני מקריאה לו סיפור לפני השינה. יש ברגעים האלו משהו קסום, שלו, שקט. רק הוא, אני והסיפורים שלוקחים את שנינו למחוזות אחרים.
היום הוא כבר בן חמש כמעט ואין לילה שעובר ללא סיפור. הכי כיף לראות איך הוא מתרגש בכל פעם שאני מביאה לו ספר חדש. גם לו, ממש כמוני, יש ספרייה עם מלאאאא ספרים. הוא מכיר כל סיפור בעל פה, מגלה את הסוף עוד לפני שאני מתחילה לספר ומתעצבן אם חלילה פספסתי שורה (בעל פה כבר אמרתי?!). אז הנה המלצה על ארבע ספרים חדשים בהוצאת "אופיר ביכורים", שסיפרתי לו במהלך החג וכמובן שהבודק מחווה דעה.
"קוראים לי ג'ימה"/ איילת נווה
הסיפור הוא סיפורה של הכלבה ג'ימה, שמשפחת בני האדם שלה מחליטה למסור אותה למשפחה אחרת. הסיפור מגולל את תחושותיה של הכלבה מרגע שהבינה שהיא נמסרת לאימוץ ועד ההסתגלות שלה בבית החדש.
בתחילת הסיפור משתפת ג'ימה את הקוראים הצעירים במעלליה המשותפים עם אמה הביולוגית "אני, שיצאתי לאוויר העולם אחרונה, מנסה מאז להדביק את קצב החיים, ומשתדלת להיות הכי חכמה ונבונה, הכי יפה, תמיד מחייכת ושמחה, והכי זריזה כשקוראים לי לאכול או לטייל. אה כן, ואני גם תמיד שמחה בחלקי, מוכנה לבלות ופתוחה להצעות.". מזדהים??
הפרק השני, בו מבינה ג'ימה כי היא מועמדת לאימוץ, הוא פרק די לא קל. ההזדהות שנוצרה עם הכלבה החביבה בפרק הראשון גורמת להזדהות כפולה עם רגשי הנטישה והפחד של הכלבה הקטנה בפרק הזה. לקטן שלי זה היה קצת קשה מידי והוא אפילו בכה כשג'ימה מתארת את רגשותיה בעצב: "התיישבתי עצובה בפינת החדר. איך זה? הרי תמיד אני כל כך נחמדה: נותנת נשיקה, מצחיקה, מציגה, מנסה למצוא חן בעיני כולם, ובכל זאת הם לא מרוצים."
בפרק השלישי מספרת ג'ימה על ביתה החדש, כשהיא מלאת תקווה ואופטימיות והפרק אף מסתיים באמירתה: "החלטתי שגם כאן יהיה לי טוב".
הפרק הרביעי הוא בעצם תיאור ניסיונות ההתמרדות של ג'ימה הקטנה עם חוקי הבית החדש והכניעה להם. הפרק הזה נושא את המסר העיקרי של הסיפור כולו – האופטימיות משתלמת ותמיד ניתן לנהל משא ומתן ולמצוא את עמק השווה.
סיכום המבקר הזעיר: "ספר יפה. קצת עצוב, אבל עם סוף שמח".
"למה אין טלוויזיה בג'ונגל?"/ ציון מוצפי
הספר מאגד בתוכו שלושה סיפורים: "הזיקית ועץ התות שלא היה", "מאבק הקיפודים בחתול" ו"למה אין טלוויזיה בג'ונגל?".
הסיפור הראשון, "הזיקית ועץ התות שלא היה" הוא סיפור דמיוני לחלוטין על סבא שנרדם תחת עץ תות שלא קיים ומתעורר מזיקית שזוחלת לו על הבטן. היא הופכת אותו לבלתי נראה ויחד הם יוצאים להרפתקה מוזרה ומשעשעת על עץ התות לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. מי שמעיר את סבא מהחלום הוא נכדו, מאיר, שמסתכל על סבו ונאנח: "סבא, שוב חלמת חלום?".
הסיפור משעשע בעיקר בשל הגוזמה הדמיונית שבו. לרגעים הקטן איבד גם הוא את ההפרדה בין הדמיון למציאות ולפעמים צחק צחוק מתגלגל והכריז כי זה לא יכול להיות. העובדה שדווקא הסבא הוא החי בעולם דמיוני והנכד הוא שמעיר אותו, היא פרדוקס נחמד ומשעשע.
הסיפור השני, "מאבק הקיפודים בחתול", הוא סיפור על חבורת קיפודים אובדת עצות, כאשר חתול השכונה משתלט לה על השביל המלאכותי. במהלך הסיפור הם מתלבטים איך לפתור את הבעיה ומנגד, מתאר הסופר את החמרת המצב על ידי החתול שמביא אל השביל אורחים, שומע מוזיקה רעשנית והופך את המקום לביתו. הינשוף החכם מייעץ להם לגרום לו להבין שלא כדאי לו לחיות שם והם בוחרים לעשות זאת באמצעות הקוצים שלהם. כאן המקום לציין כי מרגע הצגת הבעיה הקטן שלי, שכאמור, אוהב לגלות את סוף הסיפור, צרח שידקרו אותו בקוצים שלהם ואני, אמרתי לו שהם בטח ינסו למצוא פתרון חכם ולא אלים. התאכזבתי כשטעיתי, אם כי אין אלימות בסיפור ומדובר רק בהרתעה. אני הייתי בוחרת בסוף אחר…
הסיפור השלישי והאחרון "למה אין טלוויזיה בג'ונגל", הוא סיפור מתוק ומשעשע להפליא. הוא מגולל את רצונה העיקש של הג'ירפה בטלוויזיה ובכורסה נוחה. הג'ירפה מתיישבת ולא מוכנה לזוז עד שיביאו לה את מבוקשה, מה שגורר אחריו ויכוחים סוערים בין חיות הג'ונגל כולם. לבסוף, משאלתה מתגשמת, חיות הג'ונגל הסקפטיות רוצות פתאום גם והצרצרים הקטנים, הם אלו שמעירים את תשומת ליבם של כולם ואומרים במקהלה: "מה תעשו עם טלוויזיה ללא חשמל?" סיפור מצחיק, עם מוסר השכל במיוחד למבוגרים 🙂
סיכום המבקר הזעיר: "ספר יפה ומצחיק. הכי מצחיק היה הסיפור על עץ התות, כשהסבא והזיקית התנפחו כמו בלון".
"משפחות ובתים ועוד מבטים"/ משה לוי
הספר מאגד בתוכו סיפורים ושירים קצרים, כתובים בחרוזים ולקוחים מעולם החיות הנגישות לילדים: כלבים, חתולים, סוסים, ג'ירפה, דב, תוכי ועוד. החלק הראשון של הספר הוא למעשה אוסף שירים קצרים המלמדים את הקטנים זכר, נקבה, צאצא ובית של כל חיה "גמל, נאקה ובכר, יצאו מהסוכה אל הסכר, שתו כל אחד ימבה מים, שיספיקו להם לשבועיים".
בחלק השני מדגיש הסופר בעיקר את הפריטים המזהים ביותר של כל חיה – התוכי צבעוני, הסוס דוהר מהר, הג'ירף גבוה ועוד. ספר מקסים לילדים בני שלוש שבדיוק מתעניינים בחיות ובמערכות היחסים המשפחתיות שלהם. אם היה בוחר הסופר להשתמש גם בשמות הפעולה המדויקות של הקולות שמשמיעה כל חיה, כמו היונה הומה, הפרה גועה וכו', הספר היה מושלם בעיניי.
סיכום המבקר הזעיר: "ספר יפה מאוד. הכי יפה זה הסיפור על הסוס שדוהר מהר".
הסבל מפלרמו/ נס בן נתן
סיפור מקסים והמומלץ מכולם! הסיפור מספר את סיפורו של ג'וזפה הסבל קשה היום מפלרמו שבאיטליה. לקראת עונת החגים מבקשים ממנו ילדיו מתנות שהוא אינו יכול לעמוד בהן כלכלית. הוא מסכים לבצע כל עבודה ומסתבך, עקב כך, בפשע ללא ידיעתו. כשהוא מגלה את דבר העניין העבודה והכסף שלצידה כבר כל כך קרובים אליו ומבטם המאוכזב של הילדים לא מניח לו והוא ממשיך בעבודתו… את מה שקורה בהמשך אני אשאיר לכם לגלות לבד.
הסיפור הוא סיפור מקסים על דילמות אמיתיות שאפילו הקטן, יודע הכל שלי, לא ידע מה לעשות. בהתחלה הוא הכריז כי על ג'וזפה לעזוב את העבודה ולברוח וכשג'וזפה מתאר את לבטיו השתתק הקטן ושאל "אז מה הוא יעשה בסוף?" סוף הסיפור העביר את המסר כי צריך להיות אדם טוב וכי ההגינות, טוב הלב והיושר משתלמים בסוף.
סיכום המבקר הזעיר: "זה סיפור מאוד יפה והכי חשוב זה להגיד את האמת אפילו שזה לא נעים". המסר עבר!!
שיהיה לכם המשך חול המועד וחג שני שמח ומלא מקומות דמיוניים לטייל בהם (כי במקומות האמיתיים יש מיליון אנשים ופקקים מטורפים).
