כבר לפני שבועות דיברו החזאים על השרב שעתיד להיות בשישי בבוקר, בוקר מרתון תל אביב.
כבר שבועות מתדיינים משרד הבריאות, מומחי ספורט ועיריית תל אביב אם לבטל את הריצה וברגע האחרון הוחלט לבטל את המרתון המלא ולקיים בשעה מוקדמת יותר את שאר המקצים.
הסיפור, כמו שכולנו שמענו כבר, הסתיים בטרגדיה – אדם אחד שמתמוטט ומת ועשרות מאושפזים, חמישה במצב קשה… במהלך כל היום התנהלו ברשתות החברתיות דיונים סוערים לגבי האשמים בפרשה שכללו את נותני החסות, הרצים ואיך לא – העירייה.
אז נכון שאם אתם שואלים אותי ראש העיר היה צריך לבטל את המרתון, ולו בשם הסיכון הרב שנלקח בחשבון. נכון שכבר שנים קוראים כולם להקדים את המרתון לפברואר, אבל חולדאי מתעקש לקיים אותו במרץ ונכון שמשרד הבריאות היה צריך פשוט להורות על אי קיום התחרויות.
אבל, ויש אבל… מי שנרשם למירוץ כבר עבר מזמן את גיל 5. מי שנרשם, עשה זאת כי הוא רצה לרוץ (אפילו אני כמעט נרשמתי) ומי שרץ אמור להכיר את החוק הראשי והעיקרי של הספורט – להקשיב לגוף!
מי שלא היה מוכן לא היה צריך לרוץ, מי שהרגיש שקשה לו, צריך היה לעצור וכולם ככולם היו צריכים לקחת בחשבון את החום, לשתות המון גם בימים הקודמים למירוץ ולהקפיד על הכנסת מלחים, כובע ותזונה נכונה. עצוב מאוד מה שקרה היום. ליבי עם משפחת הנפטר ואני מאחלת החלמה מלאה למאושפזים.
