אחד מהדברים שהכי מבאסים אותי בעובדה שעומר שלי מתבגר לו בקצב שיא, זה שהוא כבר לא ממש אוהב שאני מקריאה לו ספרים לפני השינה. אל תצחקו. מאז שהוא היה בן שלושה ימים הקראתי לו סיפור לפני השינה, בכל לילה, לפעמים גם ביום…
עכשיו בלילות הוא כבר קורא ספרים "של גדולים" ואני מנסה לשמר את הרגע הקסום הזה בעיקר כשאנחנו יוצאים לבלות באיזה פארק שבו ניתן להשתרע על הדשא, להתחמם בשמש האביבית ולהקריא לו סיפור. אז לכבוד האביב ועונת הרביצה בפארקים – הנה המלצה להמון ספרי ילדים שיהפכו את הזמן שלכם עם הילדים לזמן איכות, לרגעים שתנצרו גם הרבה שנים אחר כך. מניסיון…
"אספן המילים", של פיטר ריינולס (הוצאת כנרת)
הספר הזה הוציא לי את המילים מהפה, תרתי משמע.
ג'ים הקטן, כמו כל הילדים, אוהב לאסוף דברים. אבל בעוד שהילדים האחרים אוספים חפצים שונים, ג'ים אוסף מילים. מילים שהוא שומע, קורא, רואה. מילים עצובות, שמחות, מצחיקות. את כל המילים הוא מתייק בתוך אלבום לפני נושאים, אבל יום אחד האלבום נופל וכל המילים מתעופפות בערבוביה…
מעבר למסר המקסים שמעביר הספר הזה, על כוחן של מילים, על חשיבותן בעולם ועבורנו – הוא מעביר בעיניי מסר נוסף סמוי: לפעמים דווקא מתוך "ההרס" נוצר משהו טוב יותר, גדול יותר. "השלם עולה על סך חלקיו". מקסים!
"מים זה משהו או כלום?", של ליאורה מקמל (הוצאת סטימצקי)
כמבוגרים יש המון דברים שנראים לנו ברורים מאליהם: תהליך הגדילה, חום, קור, מים, עולם. עבור ילדים כל דבר הוא גילוי שגורם למוח הצעיר שלהם לנסות ולהבין מה בעצם קרה כאן. הספר הזה הוא אסופת שירים קצרצרים ומקסימים שמתארים את אותן תהיות ילדותיות ותמימות על החיים, בשילוב איורים מקסימים.
הנה דוגמה לאחד מהשירים שאהבתי, בעיקר כי אני חושבת שאף פעם לא הבנתי את המוזרות שבעניין:
"ליד הברז אני יושב,
מעביר אצבע וחושב:
מים זה משהו או כלום?
אם זה משהו אז איך האצבע עוברת?
אם זה כלום אז מה מדגדג?
אהבתי גם שהספר לא נותן תשובות אלא מציף את השאלות, מה שמאפשר לנו כהורים לפתח על כל אחד מהשירים שיחה של ממש. זמן איכות כבר אמרתי?!
"סוד", של עוזי גדור (הוצאת סטימצקי)
הספר הזה הוא לילדים קצת יותר גדולים, אפילו טרום נוער, אבל הוא מקסים ממש ולכן נכנס לרשימה הזו.
גיבור הספר הוא יותם, ילד בן שש שמתגורר בכפר חקלאי פסטורלי ושקט, עם המון מרחבים פתוחים ומשפחה שאוהבת ומאמצת בעלי חיים. ככהזה כשאתה גר בטבע – הוא הופך להיות חלק ממך. הכל משתנה כשיותם פוגש משפחת נמיות בפרדס שליד ביתו. לאט לאט הוא מתקרב אליהם ומתחבר לגורים הקטנים, שמחזירים לו אהבה וממלאים את ליבו, בזמן שאמם הנמיה יוצאת לחפש עבורם אוכל.
הבעיה מתחילה כשיותם מבין שמקור האוכל שמביאה הנמיה האם לגוריה הקטנים, הוא בלולים של תושבי הכפר, שמצדם מודאגים מאוד מהטרף. יותם קרוע בתוך עצמו בין הרצון להגן על חיי הגורים הקטנים ולאפשר לאמם להביא להם מזון איכותי, ובין הרצון להגן על משפחתו ועל השלווה של תושבי הכפר. מה הוא עושה ואיך ילד בן שש מתמודד עם דילמה שגם מבוגרים מתקשים להתמודד איתה, תצטרכו לקרוא בעצמכם…
"שעשועי פלסטלינה", של ברנדט קוקסארט (הוצאת שמואל זימזון מבית ספר לכל)
ספר יצירה מעולה שבעזרתו תוכלו לעצב מפלסטלינה יותר כ-40 דמויות מקסימות ומתוקות של חיות: קרנף, ברווז, כלכלב, קיפוד, צב, אריה, דביבון, זאב, ליוויתן ועוד ועוד. לכל דמות יש הסבר ואיור, שלב אחרי שלב, וכולן מתבססות על צורות שלוש צורות בסיסיות מאוד – טיפות, כדורים ותולעים.
אתם יכולים לבלות עם הספר הזה וחבילת פלסטלינה יום שלם, ואחרי שתסיימו להכין את הדמויות – אני ממליצה לכם לעשות איתן הצגה. זה כיף, מצחיק ומלא דמיון.
"שי ועגנון – הסייף", מאת שי צ'רקה (הוצאת שוקן)
הספר הזה הרטיט לי את הלב. קודם כל בגלל היוזמה של שי צ'רקה להפוך את המילים ואת הסיפורים של ש"י עגנון לספר קומיקס, מה שמנגיש אותו מאוד גם לילדים שלנו, שלצערי אולי מכירים את השם ש"י עגנון אבל לא ממש את סיפוריו.
בספר הזה (הראשון מבין שלושת הספרים בסדרה) בחר צ'רקה לאייר את הסיפור "הסייף", שעלילתו מתרחשת בירושלים, אי שם בשנת 1925. השפה המקורית, התיאורים של ירושלים והתרבות של אז והאיורים הופכים את הקריאה לחוויה אמיתית. ספר חובה בעיניי, אפילו במערכת החינוך.
הדבר היחיד שהייתי משנה זה את הפונט של הסיפור עצמו, שאמנם מאוד מתאים לקומיקס אבל בגלל שהשפה לא מאוד מוכרת, קצת קשה להבין ונדרשת טיפונת של מאמץ.
"פיהוק גדול – מי יכול?", של מוניקה סויני (הוצאת זימזון מבית ספר לכל)
אני מאוד מאמינה בסוגסטיה (חזרה על משהו מסוים כדי להעביר את המוח להתכווננות למצב שאליו אנחנו מכוונים), והספר הזה מבוסס בדיוק על זה.
מדובר בסיפור ערש לפני השינה שמטרתו היא, כמו שבטח כבר הבנתם, להכין את הילדים לקראת שינה. הסיפור עצמו עוקב אחר בעלי חיים בכל רחבי העולם, שגם הם מתכוננים לשינה, כשהמשותף לכולם הוא אותו פיהוק שמבשר על העייפות ועל המנוחה הקרבה. הספר מלווה בהסברים ובהנחיות להורים מאת לורן ילווינגטון, יועצת שינה מומחית לילדים, כך שמעבר להנאה של הקריאה בו, אתם באמת יכולים להיעזר בו. חמוד ממש. אנחנו אהבנו.
"תיבת נח", של אנדראה פטרליק (הוצאת זימזון מבית ספר לכל)
סיפור נח התנכ"י מסופר כאן בצורה מקסימה, פשוטה ותמציתית, מלווה באיורים מהממים (ממש רואים את משיחות המכחול). כשהקראתי את הסיפור הזה לאחיין שלי בן ה-4, הוא התמוגג ממש. לרגע היה נדמה לי שהטקסט המקראי קרם לנגד עיניו אור וגידים, מלאי תובנות של ילדים ומתובל בהומור שהופכת את הקריאה (ואת הסיפור) למהנה ובעל ערך מוסף.
"ארץ הילדים", של עפר גרוזברד (הוצאת סטימצקי)
ספר עב קרס (בטח יחסית לספרי ילדים) אבל העלילה שלו כל כך שואבת פנימה, שזה בלתי מורגש. חוץ מזה שזו הזדמנות להקריא אותו בהמשכים וליצור מתח…
עלילת הספר מתרחשת בעיר הילדים – עיר שבה נותרו רק עשרה ילדים שמנהל בית הספר הרשע טרם הצליח לתפוס ולהפוך אותם למבוגרים, כמו שעשה ליתר הילדים. המסע של הילדים האלו אל מול אותו מנהל רשע הוא מה שעומד במרכז העלילה, ועל הדרך מלמד גם אותנו המבוגרים דבר או שניים על החיים: "מבוגר, זה ילד ששכח שהוא ילד. מין ילד כזה שהכריחו אותו לאורך חייו לעטות מסכה של מבוגר עד שהוא שכח מה יש מתחת למסכה ומי הוא באמת. הוא שכח לשחק, לצחוק וליהנות ובמקום זאת הולך לעבודה בבוקר וחוזר בערב". מוכר לכם?
"למיכאלה כואבת הבטן", של דוקטור צביקן (הוצאת סטימצקי)
ספר משובח שנכתב ע"י רופא הילדים ד"ר צבי ויצמן, פרופסור (אמריטוס) בפקולטה למדעי הבריאות באונ' בן גוריון ומי שניהל במשך 30 שנה את היחידה למחלות עיכול ותזונה של הילד בביה"ח סורוקה בבאר שבע. יש לכך חשיבות מכיוון שהספר נוגע בדיוק בבעיות האלו – כאבי בטן של ילדים.
בצורה מקסימה ופשוטה מציף ד"ר צביקן את הבעיה ומעניק לתחושת הכאב של הילדים תוקף, גם אם כאבי הבטן אינם מלווים בשום סימפטום אחר. דרך עיניה של מיכאלה הוא מסביר דווקא לילדים מה יכול להיות מקור הכאב ואיך (וגם למה) כדאי להם לאמץ לעצמם הרגלים של אורח חיים בריא. חשוב!
עד כאן להיום. מקווה שהספרים האלו יספקו לכם זמן איכות עם הילדים ויצליחו להוסיף לחיים שלכם (ושלהם) רגעים מלאי משמעות. אביב שמח!
