דף הבית » תיירות » טיולים בחו"ל » וינה: חופשה קלאסית בבירת אוסטריה

וינה: חופשה קלאסית בבירת אוסטריה

✨
👨‍👩‍👧

אופרה, מוזיקה קלאסית, כרכרות עם סוסים, שווקים, מדרחובים עמוסי תיירים, מוזיאונים מכל סוג, ארמונות, אדריכלות מרשימה, בתי קפה, פארק שעשועים, שטרודל תפוחים ושניצל בגודל צלחת – אלו רק חלק ממה שיש לוינה להציע לכם. וכן, היא לגמרי מתאימה לטיול עם ילדים ועם מתבגרים!

ההרכב: אמא ובן 13.
תאריכים: מיום רביעי ה-25 בספטמבר עד יום ראשון ה-29 בספטמבר. הגענו לוינה ביום רביעי בצהריים וטסנו חזרה מוקדם בבוקר, כך שנטו מדובר בשלושה וחצי ימים.
השעה בוינה: שעה אחורה מישראל (כשכאן 12.00 בוינה 11.00), מה שאומר שמרוויחים שעה בטיול 😉 וזה לגמרי משמח.
מזג האוויר: זה היה החלק שהיה הכי קשה לחזות מראש וגם בפועל הוא לא היה ממש יציב. בגדול בבוקר ובערב קר ואפילו קר מאוד (אני לבשתי חולצה תרמית ועומר מעיל תרמי), אבל בצהריים חם ברמת החולצה הקצרה, כך שההמלצה שלי היא לארוז ולהתלבש בשיטת השכבות: חולצה קצרה, מעליה חולצה ארוכה דקה יותר ובתיק חולצה תרמית או מעיל. כשאנחנו היינו כמעט לא ירד גשם (חוץ מיום אחד), אבל תמיד היתה לנו מטרייה בתיק כי גם הגשם כאן בא והולך.

טסנו עם WIZZAIR. את הטיסות מצאנו דרך אתר "אליס" שהפנה אותנו לאתר "GOGATE", שהוא גם סוג של אתר להשוואת מחירי טיסות.

– הטיסה עצמה הייתה ממש אחלה. אמנם היה עיכוב של כ-40 דקות בטיסה הלוך, אבל הטיסה הייתה נעימה ובחזור לא עשו לנו דרמה עם המזוודה ששקלה 21.5 ק"ג (במקום ה-20 המותרים). עם זאת לגבי תיקי הגב/היד הם מאוד מקפידים ולידנו הייתה משפחה שהתיק שלה לא נכנס למתקן המדידה שעומד בכניסה לשער המטוס ושלחו אותם לשלם תוספת. אנחנו אגב היינו עם תיקי גב מבד (דומים לתיקי בית ספר) וזה נכנס לשם בקלות.

– לגבי ההזמנה של הטיסה שימו לב, כי לנו הייתה עם זה בעיה (שנפתרה בסוף ישירות דרך WIZZAIR אבל רק אחרי לא מעט תכתובות עם אליס ועם GOGATE) – כשאתם מחפשים טיסה באליס יש לכם אפשרות לבחור האם מדובר בכרטיס טיסה לילד או למבוגר וכשאתם בוחרים "ילד" מופיעים לכם טווחי גיל ששונים מהטווחים של וויזאייר. אצלנו עומר כאמור בן 13, מה שמוגדר באליס כמבוגר (שם ההגדרה למבוגר היא מגיל 12). GOGATE מושכים את הנתון ישירות מאליס כך שמבחינתם מדובר בכרטיס טיסה למבוגר, אבל בוויזאייר עד גיל 16 זה כרטיס ילד וזה חשוב כדי שתוכלו לעשות צ'ק אין באתר שלהם.

אנחנו לא ידענו על זה, הוא היה מוגדר (בלי שבחרנו – רק לפי בחירת הגיל באליס) כמבוגר ולכן לא הצלחתי לעשות לו צ'ק אין. כשפניתי במייל לאליס (ייאמר לזכותם שהם עונים ממש ממש מהר למיילים) הם הפנו אותי ל-GOGATE וציינו שהם רק אתר להשוואת מחירים וכי ע"פ החוק אחראיים רק על ביטול טיסות. כתבתי ל-GOGATE והם ציינו שהמידע נמשך מאליס ובכל אופן להם אין מה לעשות ועליי לפנות ל-WIZZAIR. לקח זמן לאתר את המייל של וויזאייר, אבל בסוף כתבתי להם והם אכן פתרו את זה (שינו את ההגדרה אצלם), אבל זה היה די מורכב ודרש התעסקות של כמה ימים אז שימו לב.

משדה התעופה בווינה ובחזרה אליו ביום ראשון לפנות בוקר נסענו עם ציון – נהג מונית מקסים, ישראלי לשעבר ודובר עברית, שהיה מאוד נעים, הגיע בזמן וענה לנו לכל שאלה.

המחיר: 25 יורו לנסיעה בהלוך ו-30 יורו לנסיעה בחזור – יש לו מונית גדולה שיכולה להסיע עד 8 אנשים ובשני הכיוונים נסענו עם עוד זוגות, כך שייתכן שנסיעה לבד מתומחרת אחרת.
הטלפון שלו: 847561203 676 43+ (הוא מתקשר גם בווטסאפ). קחו בחשבון שהוא שומר שבת…

בכל מקום קראתי שהתחבורה הציבורית בווינה היא סוג של פלא, והיא באמת כזו. אנחנו אמנם הסתובבנו רוב הזמן ברגל, אבל היו יומיים שנסענו במטרו וזה היה פשוט תענוג. אפילו פשוט יותר מאשר המטרו בפריז. יש סה"כ שישה קווים (U6-U1) שכל אחד מהם מסומן בצבע אחר, כך שמאוד מאוד קל לזהות את הקו שאתם צריכים. בפעם הראשונה עוד היינו עם המפה אבל אח"כ עומר שלי כבר קלט את העניין וניווט בקלות שיא לגמרי לבד.

הזמנו דרך בוקינג דירה במלון דירות חמוד ממש ולא יקר בשם "Mint@Naschmarkt Premium Apartments". הוא ממוקם ממש ממוש מול שוק הנאשמרקט, פחות מ-10 דקות הליכה מבית האופרה ומהאתרים במרכז העיר. בבניין יש מעלית והדירה עצמה מאובזרת מאוד – יש בה מטבחון קטן (עם מכונת נספרסו וקפסולות כמספר הלילות שתזמינו), חדר שינה מרווח, חדר אמבטיה גדול (עם מים חמים כל הזמן) ומזגן מרכזי.

אין קבלה כמו מלון רגיל ומבחוץ זה נראה כמו בניין מגורים מקומי, אבל נציגה שלהם המתינה לנו כשהגענו וכשיצאנו פשוט משאירים להם את המפתח הדיגיטלי בדירה וסוגרים את הדלת מבחוץ. הם אגב זמינים מאוד בווטסאפ, כך שלנו זה ממש ממש ענה על הציפיות.

מה שכן, קחו בחשבון שעם ההגעה שלכם הם גובים 250 יורו כביטחון (סוגרים את הסכום במסגרת האשראי, בדומה להשכרת רכב), שאותם הם מחזירים כיומיים אחרי שאתם עוזבים את הדירה. זה כתוב בכל מקום ולנו זה לא הפריע, אבל כדאי לדעת.

המלון הזה תפוס או שבא לכם לראות מה עוד יש לעיר להציע? כאן תוכלו למצוא עוד מגוון מקומות לינה בווינה ולשריין מקום בקליק:

וינה היא ללא ספק בירת תרבות של מוזיאונים ומוזיקה קלאסית. ברחבי העיר יש עשרות אם לא מאות מוזיאונים ואין שום סיכוי שתפספסו את מוצרט או את באך, אבל זה לגמרי לא הופך לעיר של חובבי הז'אנר בלבד. ליהפך! יש בה היצע עצום כל כך של אטרקציות שכל אחד יכול למצוא בה את מה שמעניין אותו וגם ברוב המקומות הממוסדים יותר השכילו לשלב פעילויות אינטראקטיביות וסיורים שירתקו אתכם (ואת הילדים שלכם) גם אם הסימפוניה התשיעית של בטהובן היא לא ממש כוס התה שלכם.

בית האופרה בווינה – כמו בסרטים

נחתנו בווינה בסביבות השעה 14:00 (כך שזה בעצם חצי יום), התמקמנו במלון ובערב התלבשנו יפה וצעדנו לכיוון בית האופרה. התכנון המקורי היה לחוש קצת את העיר, לטייל קצת ברגל ולצפות במופע אופרה על גבי המסך הענק שממוקם בחוץ, אבל בסוף מצאנו את עצמנו בתוך האולם, צופים במופע האופרה "לה טרוויאטה". חוויה מדהימה.

⚠️ אזהרת מלכודת תיירים!
מחוץ לבית האופרה מסתובבים לא מעט ספסרים, שעומדים בעמדות "רשמיות" ולבושים כמו מוצרט, שיציעו לכם כרטיסים למופעים השונים. עכשיו, מצד אחד בד"כ אי אפשר לרכוש כרטיס למופע באופן ספונטני כך שזה פתרון נחמד למי שמתחשק לו לחוות את החוויה והכרטיסים שהם מוכרים אמנם מכובדים ולא מדובר בכרטיסים מזויפים. אבל… הם מוכרים אותם במחיר מופקע, כפול ואף יותר מהמחיר המקורי. אנחנו קצת נפלנו במלכודת הזו, אבל זכינו לצפות באופרה "לה טרווויאטה" מתוך האולם אז מבחינתי זה היה שווה.

את היום השני שהוא בעצם הראשון המלא, הקדשנו לשיטוט במרכז העיר ולביקור באטרקציות התיירותיות המרכזיות:

הספרייה הלאומית עשתה לנו חשק להסתובב ברחובות ובמדרחובים ולהתפנק בקפה ועוגה בסגנון קיסרותי. בהמלצת הספר "המשפחה המטיילת לאוסטריה", שבכלל נעזרנו בו רבות בתכנון הטיול, בחרנו בקפה דמל (DEMEL), שמעבר לקפה ולעוגות המשובחות שלו, מאפשר הצצה לחדר האפייה ולעבודתם של הקונדיטורים (לפני המדרגות יש חלון ענק שדרכו אפשר לצפות בהם. זה מקסים ממש. וטעים!

כשיצאנו מבית האופרה, מזג האוויר היה ממש נעים אז המשכנו לעוד שיטוטים ברחובות הקסומים, אכלנו גלידה מעולה ב-"Zanoni & Zanoni", שעליה קיבלנו המלצות מהמון מקומיים, ובצדק (הגלידרייה ממוקמת ממש אחרי קתדרלת סטפנוס הקדוש). בכלל כיף להסתובב שם, הקתדרלה מרשימה ואנחנו נכנסנו להצצה קצרצרה בפנים. לנו זה הספיק…

⚠️ אזהרת מלכודת תיירים!
קצת אחרי הכניסה למוזיאון הילדים (שאליו לא נכנסו) יש עמדת צילום שמאפשרת לכם כביכול (מיד תבינו למה כביכול) לעמוד מאחורי הבגדים של הקיסר פרנץ יוסף והנסיכה סיסי ולקבל תמונה "אשלייתית". אממה? על העמדה עצמה יש דוגמאות של תמונות שבאמת נראות מאוד יפה אבל התמונות האלה לא מוצעות בעמדה הזו אלא בעמדה פנימית, שבה ממש ניתן להתלבש בבגדי המלוכה. כאן אפשר רק לעמוד מאחורי הבגדים, הצלמת מצלמת אתכם עם פלאפון ומדפיסה את התמונה בגודל של תמונה רגילה קטנה. התוצאה הסופית ממש מעפנה ובטח לא שווה 16 יורו! האיכות גרועה ורואים שזה לא אמיתי. התמונות האמיתיות אגב, אלו עם התלבושות, עולות 60 יורו. אנחנו ממש התבאסנו (ולא. אי אפשר לבטל אחרי שראיתם את התמונה על המצלמה).

הנה התמונה – תשפטו בעצמכם!

את בוקר יום שבת, הבוקר האחרון שלנו בווינה, פתחנו בשיטוט כייפי בנאשמרקט ובשוק הפשפשים שמתקיים בו בכל יום שבת. אנחנו אוהבים להסתובב בשווקים, להריח את הריחות, לראות את הרוכלים ולהרגיש קצת את ההווי המקומי, כך שנהנו מאוד.

מהשוק המשכנו לכיוון פארק השעשועים פראטר. הגענו בדיוק כשהחלו צעדות ומופעים של תזמורות מקומיות, שהתקיימו כחלק מפסטיבל הבירה המוטרף ממש שמתקיים בתקופה זו.

מהמתחם של פסטיבל הבירה עברנו לאזור של פארק השעשועים ושהינו כאן עד הערב. עלינו בעיקר על מתקני האקסטרים ובהן כמובן רכבות ההרים שעשו לי התקף לב, עשינו סיבוב מנוחה בגלגל הענק (נחמד. לא יותר מזה) וביקרנו במוזיאון מאדאם טוסו שללא ספק היה בלתי נשכח.

טארט זאכר המקורי בקפה של מלון זאכר

מפראטר נסענו לרחוב מריה הילפר אבל הגענו מאוחר יחסית כך שכמעט הכל היה כבר סגור. החלטנו לחזור לדירה, להתרענן ולסיים את הערב האחרון של הטיול עם עוגות מסורתיות בקפה זאכר, שהישיבה בו היא חוויה בפני עצמה (שימו לב לתפריטים).

זהו. חזרנו למלון, ארגנו את המזוודה ובשעה 3:00 ציון כבר אסף אותנו לשדה התעופה. היה מושלם. רגוע. מעניין. משעשע. טעים וקסום. בדיוק מה שצריך כדי להטעין מצברים. תיהנו!

Scroll to Top