בימי בחירות ובכלל בשנים האחרונות, כשנדמה שהפכנו להיות אנשים שחושבים בשני גוונים בלבד – שחור ולבן, טוב ורע, בעד ונגד, הגיע הספר "ניצוץ של אור" – ספרה החדשה של ג'ודי פיקו (הוצאת כנרת), שבעבר כבר פירקה לנו את הלב עם הספר "שומרת אחותי", והזכיר לי שהעולם הוא ממש לא שחור או לבן, שלכל מטבע יש שני צדדים ושזה שלא מסכימים עם מישהו (וזה כמובן בסדר גמור), לא אומר שהוא טיפש או שיש לו כוונות רעות.
גם הפעם נוגעת פיקו באחד מהנושאים הטעונים והשנויים במחלוקת – הפלות! או ליתר דיוק – האלימות הגואה כלפי מרכזי ההפלות!
ידעתם שמאז 1977 התרחשו בארה"ב ובקנדה 17 ניסיונות רצח, 383 איומי מוות, 153 מקרי תקיפה ואלימות, 13 אנשים נפצעו, 100 פצצות סירחון, 373 פריצות, 42 פצצות, 173 הצתות, 91 הפצצות או הצתות בכוונה תחילה, 619 איומי פצצות, 1630 תקריות של הסגת גבול, 1264 תקריות של ונדליזם, 655 איומי אנתרקס, 3 חטיפות ו-11 אנשים שנהרגו בעקבות אלימות שכוונה אל מבצעי הפלות: ארבעה רופאים, שני עובדי מרפאה, מאבטח, שוטר, מלווה במרפאה ושני אנשים נוספים? וזה בלי להתייחס לקשיים שמערימים שלטונות החוק על מרכזי ההפלות ועל הנשים שרוצות לבצע הפלה (הנתונים מתוך דבר הסופרת שבסוף הספר).
על העלילה
חשוב לציין כי העלילה היא סיפורית לחלוטין ולא מדובר בספר מדעי…
הסיפור מתרחש ב"המרכז" – מרכז הפלות בארה"ב שמנוהל על ידי רופא אמיץ, היחיד שנשאר בסביבה… באחד מהימים נכנס אדם חמוש למרכז, יורה בחלק מהנוכחות ומחזיק ביתר כבני ערובה.
לזירת האירוע נקרא באופן מיידי יו מק'לרוי, איש המו"מ לחילוץ בני ערובה ומגלה לתדהמתו שבתוך המרכז נמצאת ביתו היחידה יחד עם אחותו. ההלם שלו, החשש ממה שהיא באמת עושה שם וממה שעלול לקרות לה והחשש שדווקא עכשיו ירחיקו אותו מהטיפול באירוע, גורמים לו להסתיר את המידע הזה מהממונים עליו, עד שכבר נהיה מאוחר מידי.
אבל הסיפור האמיתי מתרחש למעשה מאחורי הקלעים. ביד אומן טווה פיקו את הסיפורים שמאחורי הדמויות ונופחת בהם נשמה, מחשבות, פחדים והיגיון משלהם. כן, לרבות אצל היורה שהוא בסך הכל אב מתוסכל שגילה שביתו עברה הפלה שסיכנה את חייה. הוא לא יודע שהמרכז לא קיבל אותה ולכן היא החליטה לבצע הפלה עצמאית בבית ומבחינתו – הרופא והצוות הם שאחראים למצבה הנורא.
אבל לא רק הוא שם. בתוך המרכז נמצאות נשים לפני ואחרי הטיפול ואפילו פעילה נגד הפלות שהסתננה לשם במסווה בניסיון להשיג עדויות מרשיעות על הפעילות הבלתי חוקית למעשה של המרכז. לכל דמות יש סיפור, לכל אחד יש "תיק" שהביא אותו לנקודה שבה הוא נמצא היום והדבר הכי קסום בעיניי זה שאין נכון או לא נכון. יש מצב קיים, רגשות, מחשבות, התלבטויות וכאב.
כל מילה שאוסיף על העלילה עצמה תהיה בגדר ספויילר ואז אהרוס לכם, אז לא אוסיף עליה, רק אומר לכם שמעבר לסיפור הבאמת מקסים ג'ודי פיקו מעלה כהרגלה המון נקודות למחשבה: האם עובר הוא תינוק חסר ישע שיש להגן עליו, או שלאישה יש זכות מלאה על גופה? האם הפלות הן רצח או מעשה אמיץ שמונע חיים אומללים? האם ההחלטה לבצע הפלה יכולה בכלל להיות שלמה? האם העובדה שקיימים מרכזי הפלות לא "מעודדת" נשים להפיל במקום לנסות לסייע להן לשמור על העובר ולגדל את הילד?
אין לי תשובות חד משמעיות, אבל מה שבטוח זה שגם הפעם מצליחה פיקו לגרום למי שקורא את הספר (במקרה הזה אני), לראות איך נראים (ומרגישים) הדברים בשני צידי המתרס ולהזדהות באותה מידה עם שני הצדדים, גם אם אתם לא בהכרח מסכימים איתם או עם אחד מהם.
פשוט ספר מעולה, חשוב ומרתק.
המלצה חמה: אל תדלגו על הפרולוג בסוף הספר, שבו מביאה פיקו את העובדות האמיתיות שמאחורי הספר, את הנתונים הסטטיסטיים לגבי מקרי האלימות שביצעו מפגינים מתנגדי הפלות בארה"ב ובקנדה ועל האיומים האחרים (כן, גם מצד פוליטיקאים) שרובצים דווקא על אלו שעושים את הדבר הקשה מכול – הרופאים שמצבעים את אותן הפלות.
