רגע לפני שנגמר החופש הגדול ורגע אחרי שנגמרו כל הרעיונות של צוות ההווי והבידור ההורי – ריכזתי לכם עשרה ספרי ילדים שכיף לקרוא יחד במזגן, או סתם בפארק. הספרים שבחרתי הפעם עוסקים, בצורה כזו או אחרת, במסעות – מסעות לגילוי עצמי, להתנסויות חדשות, לעולמות הדמיון ולחקירת העולם:
"מר טיגריס מתפרע", של פיטר בראון (כנרת, זמורה ביתן, דביר)
"כולם היו מרוצים מהחיים. כלם, חוץ ממר טיגריס" – ככה נפתח הספר החמוד ומלא האיורים הזה. כבר מסקרן נכון?
טיגריס חי בחברה מתורבתת ומנומסת, גדל והתחנך להתנהג בהתאם ולא כמו "חיות פרא". אבל לטיגריס נמאס והוא רצה להשתחרר, אז לאט לאט הוא התחיל להיות פראי וחסר רסן. האם בכך מצא את אושרו? תצטרכו לקרוא בעצמכם.
הספר אמנם לא עשיר בטקסט (ממש מילים ספורות בכל עמוד), אבל המסר שלו רלוונטי מאוד, האיורים מקסימים ודווקא זה שהטקסט קצר עושים לילדים חשק לקרוא אותו.
"מאיה מציירת עולם", של שלום ברכה (הוצאת קוראים)
מאיה היא ילדה קטנה שנישאת על כנפי הדמיון המפותח שלה, באמצעות ציורים. היא מציירת לעצמה עולם אידיאלי שלם ומלא בכל טוב.
חמוד לילדים שאוהבים לדמיין ו/או לצייר. אהבתי במיוחד שבכריכה האחורית והקדמית יש מקום לציורים של הילדים.
"פורים שמח! עם זורו, נסיכה וליצן…", של ענת מנדל יוסף (הוצאת אופיר ביכורים)
אמנם לא פורים, אבל בסיפור הזה יש מסר כל כך חשוב על מגדר וקבלת האחר שהייתי חייבת לכתוב עליו כאן.
דניאלה ואלכסנדרה הן תאומות דומות, אך שונות. כשמגיע פורים דניאלה מחליטה להתחפש לזורו ואלכסנדרה לנסיכה. אבל "לדניאלה זה בכלל לא משנה שזורו נחשב לתחפושת של בנים…ומי בכלל קובע למה מתחפש בן ולמה מתחפשת בת?" חשוב!
"הכוכבים השובבים", של לירון דניאל-רבי (הוצאת אופיר ביכורים)
ספר מתוק וכייפי על כוכבים קטנים ושובבים שרוצים לגלות עולמות חדשים ו"להיות קרובים לאנשים". אז הם יוצאים למסע ומגלים שהדשא של השכן לא בהכרח ירוק יותר. הרעיון קצת מזכיר את הרעיון של הספר "מר טיגריס מתפרע", אבל באופן אחר וחמוד. בסוף הספר יש דף מדבקות של כוכבים מוזהבים שהופך את הקריאה לחוויה מוחשית ומהנה.
"הילדה שרצתה לדעת הכל", של טל קורן-סופר (הוצאת אופיר ביכורים)
עלמה היא ילדה סקרנית מאוד (שבגלל זה גם זכתה לכינוי "מלמה"). יום אחד היא פוגשת חבר דמיוני (או לא) בשם סקרנול, שלוקח אותה למסע שכולו מלא ידע – איך נוצרת קשת בענן, איך בונים רפסודה, למה בועות סבון עגולות וכו'. מקסים. אמנם נוטה לכיוון הילדים הקטנים, אבל גם גדולים יכולים ללמוד משהו…
"ראש עגול", של לירון דניאל-רבי (הוצאת אופיר ביכורים)
סיפור שמשלב לימוד ציור, על ראש עגול שיוצא למסע בחיפוש אחר גופו. בכל שלב מתווספים לו איברים שונים (שאותם לומד הילד לצייר בקלות), עד שמתקבל גוף שלם. מעבר ללימוד טכניקת הציור, מקבלים הקוראים גם ידע לגבי התפקיד של כל אחד מהאיברים. חמוד ביותר. במיוחד לילדים שאוהבים ללמוד לצייר.
"דון הדיונון ובועות הקסם", של סיגל ששון (הוצאת 'סטימצקי)
לדון הדיונון יש יכולת לייצר בועות צבעוניות שלהן כוחות ריפוי מיוחדים (בהתאם לצבע) וכך הוא עוזר לכל מי שצריך להתגבר על פחדים, קשיים וכאבים. המסר העיקרי כאן הוא בעיניי הקשר של הצבעים על ההרגשה שלנו ואולי יותר מכך – היכולת שלנו לעזור לעצמנו. מקסים ומעצים.
"עשרה דובים לבנים", של יענקל'ה יעקובסון (הוצאת קוראים)
ספר משעשע על ילדה שמדמיינת התמודדות מול 10 דובים לבנים ומפחידים. בהתחלה היא מפחדת ולא ממש יודעת מה לעשות, אבל אז היא מוצאת בתוכה את התושיה ומצליחה לגבור עליהם (ועל הפחד).
"ילדה עם היפופוטם", של הדס משגב (הוצאת אופיר ביכורים)
זוכרים את הפרסומת המוצלחת של רשת YELLO עם הסלוגן "נפל עליכם עז"? אז הספר הזה קצת מזכיר את הרעיון.
"פעם היתה ילדה שנפל עליה היפופוטם"- ככה זה מתחיל. ההיפופוטם כמובן דמיוני ואף אחד מהסובבים אותה לא מצליח לראות אותו. אבל היא כן והוא כבד ומציק לה והיא לא יודעת מה לעשות… בסוף היא מוצאת פתרון, אבל זה ספר (אולי קצת לנו ההורים) שממחיש יותר מכל את העובדה שלפעמים הילדים שלנו עוברים משהו שאנחנו לא רואים (או לא יכולים לראות) ולכן גם לא יכולים לעזור להם, אלא רק הם לעצמם.
"במחשבה שנייה", של ילנה לינקובסקי (הוצאת אופיר ביכורים)
אסיים להיום עם הספר הכי חשוב בעיניי – ספר ששם את הקלפים על השולחן ומלמד את הילדים (וגם אותנו) שתמיד יש עוד דרך לפתור דברים!
אילן ונעם הם חברים טובים, אך שונים באופיים, שנקלעים כל הזמן לחיכוכים יומיומיים שמתגלעים בעיקר על בסיס השוני באופיים. אז הם מגיבים כל אחד בדרכו ובסוף מבינים שדרך תגובה אחרת, הייתה יעילה להם הרבה יותר. זה אולי אחד מהספרים היחידים שממש מסתכלים לדילמות הקטנות בעיניים, מעניקים תמונה אובייקטיבית ולא שיפוטית על הדרכים השונות להתמודד ולהגיב לדברים ומכוון את הילדים, הלכה למעשה, לדרך המומלצת. מעורר מחשבה וחשוב.
