"דור ללא בית": סיפורם של בני הדור השני לשואה
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".
תכנים ויצירות הבוחנים את הזוועות השיטתיות שבוצעו תחת המשטר הנאצי, מתוך פריזמה של אחריות מוסרית ודין פלילי בינלאומי. העלילות צוללות אל מנגנוני הגירוש וההשמדה, אל הדרמה האנושית של הקורבנות והשורדים, ואל המסע המפרך של החברה להתמודד עם זיכרון הפשע והשלכותיו.
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".
בספר "הטבחית של הימלר" של פרנס-אוליבייה ז'יסבר (הוצאת כנרת זמורה ביתן) יש כל מה שצריך כדי להפוך אותו לרומן טרגי ומטלטל – רצח עם, יתמות, הישרדות ועוד. אבל הוא כתוב כל כך טוב, שהקריאה בו זורמת וקלילה, ואפילו משעשעת.
הספר הנערה מקרקוב, הוא ספר שואה שמביא את הדברים מנקודת מבט היסטורית רחבה יותר…
ב-27 במרץ 1944, כתבה אנה פרנק סיפור קצר בשם "הפסקת צהריים" ("Lunch Break") שמתאר את אחת מהפסקות הצהריים השגרתיות בתקופה שבה שהתה במחבוא שבעליית הגג – הנה התרגום שלו
'לרגל הנסיבות' – רומן פסיכולוגי מרתק שמגולל את סיפור הישרדותה הבלתי ייאמן של ברכה ראופמן (לבית בר) ז"ל, אחת משלושת הניצולים היחידים ששרדו את מחנה ההשמדה בלז'ץ, מנקודת המבט של 'הדור השני'
כולנו מכירים את אנה בעיקר בזכות היומן שכתבה, אבל מה שרבים לא יודעים זה שבמהלך שהותה במחבוא, בנוסף ליומן, כתבה אנה גם סיפורים קצרים. כל הפרטים
רומן ישראלי על זהות, על עבר מודחק, על אהבה מסובכת, על גוף שמדבר את מה שהנפש מסתירה, ועל מסע שמחבר בין "הדור השני" בהווה הישראלי לצללים של גרמניה הנאצית.
בית אנה פרנק באמסטרדם הוא אחד מאתרי זיכרון השואה החשובים שיש – חדרי המסתור המקוריים, הסיפור המרגש ותערוכות חשובות. כל המידע החשוב לביקור: שעות פתיחה, מחירים, איך מגיעים ומה רואים.
רומן היסטורי מרגש על ריטה, צעירה יהודייה מקרקוב, הנאבקת לשרוד את אירופה של מלחמת העולם השנייה במסע חוצה מדינות, אהבות וסכנות.
רומן פסיכולוגי מרתק שמגולל את סיפור הישרדותה הבלתי ייאמן של ברכה ראופמן (לבית בר) ז"ל, אחת משלושת הניצולים היחידים ששרדו את מחנה ההשמדה בלז'ץ, מנקודת המבט של 'הדור השני'.
אופה צעירה מתיידדת עם קשיש חביב בן 90, אבל אז הוא מבקש ממנה "טובה" לא שגרתית בכלל שמאלצת אותה להתמודד עם השאלה: מתי החלטה מוסרית הופכת לחובה מוסרית? ואיפה עובר הגבול בין עונש לצדק, סליחה ורחמים?