הספר "הנערה מברוקלין" מאת גיום מוסו (הוצאת 'כנרת, זמורה ביתן') הוא ללא ספק אחד מספרי המתח-בלשות הטובים והמפתיעים שקראתי לאחרונה – וקראתי!
מאז ומתמיד אהבתי סדרות/סרטים וספרי בלשות. בכלל. פעם חלמתי להיות אשת מוסד או חוקרת פרטית. אני רואה תעלומה והמוח שלי מיד מחפש רמזים. בגלל זה אני אוהבת שהספרים/סדרות/סרטים (או בשמם המקוצר "המדיה") לא מגלה מה קורה ואז מגוללת מה קרה לפני, אלא לוקחת אותי למסע גילוי יחד עם הגיבור. בד"כ, אני חייבת לציין – אני מבינה מה היה כבר בהתחלה, מה שדי מבאס.
הספר "הנערה מברוקלין" הצליח להפתיע אותי. עד לעמוד האחרון של הספר. ממש כך. הכל שם זז והשתנה בלי הפסקה. בכל פעם שחשבתי שהנה – הבנתי מה קרה ו"פתרתי את התעלומה" – צץ כיוון חדש ומפתיע. כיף גדול!
גיבורי הספר הם רפאל – סופר ספרי מתח צרפתי שמגדל לבד את בנו הפעוט; אנה – נערה מסתורית וארוסתו של רפאל; ומארק – בלש משטרה בפנסיה.
העלילה נפתחת כמה ימים לפני החתונה של אנה ורפאל. הם מבלים במלון אקזוטי ורפאל, בתמימות (או אינטואיציה) מעלה את שיחת ה"בואי לא נסתיר סודות". אנה מחליטה לנצל את השאלה וחושפת בפניו טפח מהסוד הגדול של חייה – היא מראה לו תמונה, שרק בהמשך מתברר מה היה בה – של 3 גוויות שרופות ומספרת לו שהיא עשתה את זה. רפאל ההמום קם ועוזב בסערה וכשהוא חוזר – אנה כבר לא נמצאת שם.
אז מתחיל המרדף והחיפוש אחר אנה, שנעלמה לחלוטין. חיפוש שלוקח אותו (ואת מארק הבלש שנרתם לעזור לו) למסע חובק עולם אל העבר וההווה ומגלה, בכל פעם, חלקים חדשים ומוזרים, שרק בסוף מתחברים לתמונה אחת שלמה, הגיונית ואנושית.
בקיצור – מהמם!
