ספר אחד וסדרה דוקומנטרית אחת ששופכים אור חדש על סיפורו מעורר ההשראה של המרגל הישראלי אלי כהן, מילדותו במצרים ועד הוצאתו להורג בדמשק. מרתק.
נדיה יקירתי,
משפחתי היקרה!
אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקוה שתישארו תמיד מאוחדים
אני מבקש מאשתי שתיסלח לי,
שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו…
יום יבוא וילדי יהיו גאים בי.
ולך נדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את חופשיה לגמרי.
אני מבקש ממך לא להתאבל על מה שקרה,
אלא להסתכל על העתיד.
אני שולח לכם נשיקות אחרונות.
התפללו לעילוי נשמתי.
אלי
אלו היו המילים האחרונות שכתב המרגל הישראלי אלי כהן לאשתו נדיה, שעה קלה לפני שהועלה לגרדום בכיכר מרג'ה בדמשק. 55 שנים עברו מאז ועד היום נחשב אלי כהן לאחד מגדולי המרגלים בכל הזמנים, בכל רחבי העולם.
את סיפורו המרתק ומעורר ההשתאות של אלי כהן (או בשם הכיסוי הסורי שלו "כאמל אמין ת'אבת"), אני מכירה אמנם עוד מימיי בית הספר. אבל רק לאחרונה, בזכות ספר אחד וסדרת טלוויזיה אחת, נחשפתי מחדש לסיפור כולו, ובעיקר לפרטים חדשים ששפכו אור נוסף על חייו ופועלו והעצימו את חשיבות הדברים ומשמעות ההקרבה שלו.
גם 55 שנים אחרי יש עוד המון שאלות שנותרו פתוחות, והעיקרית שבהן היא השאלה "איך הוא נתפס?". האם, כמו שטוען המוסד, האשמה הייתה בעצם שלו והוא נתפס בגלל ריבוי שידורים, או שכמו שטוענים בכירים אחרים (תראו את הסדרה)? לכידתו הייתה פרי עבודה של "חפרפרת" במוסד שהעבירה את המידע למודיעין הסורי? או אולי בכלל מדובר ב"צלקות ביטחוניות שהצטברו" כפי שהגדיר את זה אחד מהבכירים שמרואיינים בסדרה?
אני לא יודעת. גם לא משפחתו אגב. ואני בספק אם מישהו באמת יודע. כך או כך, הספר והסדרה הם בגדר חובה בעיניי.
הספר: "בודד בדמשק", מאת שמואל שגב (הוצאת כתר)
הספר הזה יצא אמנם לראשונה בשנת 2005, אך בשנת 2012 יצא במהדורה מעודכנת שכוללת גילויים חדשים, כך שגם אם קראתם את המהדורה הקודמת – כדאי לכם לשוב ולקרוא גם את זו.
הספר הוא ספר ביוגרפי שבו מגולל שמואל שגב, איש מודיעין, עיתונאי, סופר ופרשן לענייני המזרח התיכון, פרטים רבים אודות המרגל הישראלי שהגיע הכי רחוק שאפשר ושילם על כך בחייו: מילדותו באלכסנדריה שמצרים, דרך תהליך גיוסו לשורות המוסד וחייו כמרגל בדמשק ועד ללכידתו, למשפטו וכמובן – להוצאתו הפומבית להורג בתלייה.
למרות שמדובר בספר ביוגרפי, הוא כתוב בצורה מרתקת שממש אבל ממש לא מזכירה/דומה לספר היסטוריה כלשהו וניכר כי נעשה מחקר מקיף ואמין לפני כתיבתו. את ההוכחה לכך אגב, קיבלתי לאחר שצפיתי בסדרה "לוחם 566" שמשודרת בכאן 11. אי אפשר היה שלא להצליב בין הפרטים ו-99% מהם היו זהים. אלו שלא, היו שוליים כך שזה בטל בשישים בעיניי.
לאט לאט חושף שמואל שגב את קורות חייו של אלי כהן, תוך שהוא מעניק הצצה אישית יותר לאדם שהוא היה. העובדות מתובלות כאן בהמון רגש, מה שהופ את הספר (ואת הסיפור בכלל) לעמוק ובעיקר, לאנושי.
לצד המעשים ההרואיים וההישגים הבאמת עצומים של אלי כהן, מתאר שגב גם את הרגעים "הפחות נוצצים". ההתלבטויות, החששות, הבדידות, הגעגועים הביתה לאשתו ולילדיו, תחושת האחריות הכבדה שהובילה אותו והדבקות במשימה גם במחיר חייו. רגשות שבעיניי באים לידי ביטוי, אולי יותר מכל, בציטוט הזה של אלי כהן, כפי שהוא מובא בספר (עמוד 190):
"כאשר ראיתי את טבריה ואת קיבוצי בקעת הירדן ממרומי הגולן, נתקפתי רצון עז לברוח, לתפוס סירה ולחתור במהירות לחוף מבטחים. אך ים כנרת נראה לי כאוקיינוס רחב ידיים ובאותם רגעים חשתי שאני כעין מגדלור המנתב את דרכה של ספינת ישראל במיצר.".
(תמונה מאתר ההנצחה לאלי כהן)
רגשות סותרים נוספים שמתוארים בספר ונגעו לליבי, הם הרגשות שאותם חש כהן דווקא כלפי "חבריו הסורים" – מועזה זהר אל-דין וג'ורג' סייף. הוא חובר אליהם במסגרת תפקידו והם מספקים לו מידע חיוני רב, אך עם הזמן הוא גם נקשר אליהם ורואה בהם ידידי אמת. זה אמנם לא מפריע לו לבצע את תפקידו, אבל לא קשה לנחש איזה קושי רגשי כרוך בהעמדת פנים מודעת מול האנשים שקרובים אליך, במשך זמן רב כל כך.
מרתק. מעורר השראה. בלתי נתפס. ועצוב. מאוד עצוב. אולי כי בדיעבד (או שלא), יש תחושה שניתן היה למנוע את המוות של האיש הכה דגול הזה…
הסדרה: "לוחם 566", סדרה דוקומנטרית בשלושה פרקים (כאן 11)
הסדרה הזו שיצרו איתי לנדסברג-נבו, ליאורה עמיר-ברמץ ואייל תבור, היא באמת סדרת מופת. אבל באמת.
בדומה לספר, גם בסדרה מובאות עדויות מצולמות וראיונות עם האנשים שהכירו ומכירים את הסיפור של אלי כהן יותר טוב מכולם – מאשתו נדיה וביתו, דרך אנשי המוסד שגייסו והכשירו אותו ועד עדי ראייה ואנשים שהכירו אותו כ"כאמל" במהלך שלושת השנים שבהן שהה סוריה. אבל הדבר הכי מיוחד בסדרה הזו, אלו הפרוטוקולים מעדותו של אלי כהן בפני בית המשפט הסורי, שמתפרסמים בה לראשונה.
לשמוע את אלי כהן בקולו, מתאר בפני בית המשפט הסורי שעתיד לגזור עליו גזר דין מוות, את כל קורות חייו (ועדיין להגן על ביטחון המדינה ולא לספר לגמרי את הכל), זה משהו שקשה לשכוח. בטח כשההאזנה לדברים האלו עטופה באותן עדויות של מקורביו, מה שמחזק את ההבנה ואת ההערכה לפועלו.
באופן כללי צריך אומץ כדי לדבר בקול רם גם על המחיר האישי הכבד, הכעס של בני המשפחה והדברים שאותם (אולי) היה צריך לעשות אחרת ובכך למנוע את מותו האכזרי. בטח כשמדובר במיתוס גבורה שכולנו גדלנו עליו. ולכן העובדה שיוצרי הסדרה מביאים אל המסך את כל הצדדים של הסיפור ולא רק את הטובים שבהם, היא לגמרי ראויה להערכה.
פספסתם? לא נורא. הנה שלושת הפרקים המלאים לצפייה ישירה (באדיבות 'כאן 11'):
באמת מעורר השראה. יהי זכרו ברוך!
