פעם, כשהייתי ממש צעירה וחדשה בתל אביב יצאתי עם צפר, שהיה נוהג לנסוע ברחבי הארץ בעקבות ציפורים נודדות. אז זה קצת שעשע אותי ולא ממש הבנתי מה כל כך מעניין בלצפות במשך שעות דרך משקפת על ציפורים קטנטנות.
בסוף השבוע האחרון נסענו עומר ואני לסוף שבוע בערבה – “ציפורים בראש” ותוך כדי מצאתי את עצמי קצת מקנאה בכל הצפרים שפגשנו ובכל חובבי הצפרות, שהסתובבו להם עם מגדיר ציפורים והצליחו לזהות זנים של ציפורים רק לפי צורת המעוף שלהם – זה לא מהמם??
סוף השבוע הוא יוזמה של החברה הכלכלית חבל אילות, בשיתוף הקיבוצים והאטרקציות בערבה הדרומית, ונקבע למועד הזה בהתאם למועד נדידת הציפורים כמובן. התוכנית הותאמה למשפחות עם ילדים והייתה עשירה כל כך, שלא נשאר לנו זמן (וכוח) אפילו לשופינג באילת!!
פעילות אקולוגית בקיבוץ לוטן
את סוף השבוע התחלנו בפעילות בקיבוץ לוטן. הפעילות התקיימה במתחם "אקו-כיף" שבקיבוץ וכללה "תחנות" שונות ומהנות בהן סדנה לפיסול ציפורים מחוטי ברזל, סדנה להכנת לבני בוץ (שישמשו כשיתייבשו לבנייה בקיבוץ), סדנה להכנת כדור זרעים, סדנה להכנת אבן ראשה מבוץ ועוד.
אחרי כל הנסיעה דרומה, היה משהו מרגיע מאוד בכניסה למתחם, שישר ניתק אותנו מהמולת תל אביב והכניס אותנו לשלוות המדבר שמאפיינת כל כך את אזור הערבה. בתום הפעילות, אכלנו ארוחת ערב בקיבוץ וכל משפחה התפזרה למקום הלינה שלה.
לינה בקיבוץ אילות
מקום הלינה שלנו היה בחדרי האירוח של קיבוץ אילות – הקיבוץ הדרומי ביותר בארץ, שממוקם ממש בכניסה לאילת. אני מאוד אוהבת להתארח בקיבוץ הזה. החדרים מושקעים, משופצים ונעימים. המדשאות רחבות, הפרחים פורחים והאוכל של "כפות תמרים" (חדר האוכל של הקיבוץ) הוא הכי טעים ומגוון בערבה.
תצפית ציפורים
את הבוקר של יום שישי פתחנו בארוחת בוקר מפנקת ולאחריה נסענו עם הרכב לחניה של פונדק יטבתה. משם אספו אותנו אוטובוסים מאורגנים למשך היום. התחנה הראשונה הייתה מצפה ציפורים מודרך בשמורת טבע ליד נאות סמדר. המדריך שליווה אותנו, צפר מקצוען בעצמו, חילק משקפות והסביר לילדים (ולמבוגרים) על המאפיינים השונים של הציפורים, המינים השונים, הצורה שבה הן עפות ואפילו- הגורמים לסכנת ההכחדה של חלק מהן (נחשו!).
תוך כדי הסברים, צפינו בציפורים השונות, ניסינו לזהות את סוג הציפור ואפילו נתקלנו בכמה ציפורים נדירות במיוחד. ואם אתם חושבים שהיינו היחידים באזור, אז יש לכם טעות – בכל עבר פגשנו המוני תיירים עם משקפות ומצלמות ענקיות, שבאו גם הם, להביט ולחקור את הציפורים הקטנות והחכמות.
דיונות החול
מהציפורים המשכנו לעבר חולות כסוי – שטח מדברי מרהיב, שבו גם דיונות חול ענקיות. טיפסנו אליהן והילדים התגלגלו וקפצו להם הלוך ושוב. את קולות הצחוק והשמחה אי אפשר להעביר כאן…
תוך כדי קיבלנו הסבר על החרקים המדבריים השונים ואפילו זכינו לראות את אחד מהחרקים הקטלניים ביותר שיש – קטן קטן, אבל עם ארס רעיל כמו של נחש הקוברה ההודי!
היכרות עם תרבות החיים בנאות סמדר
התחנה הבאה הייתה נאות סמדר – התיישבות אידאולוגית שהוקמה לפני כ-20 שנה, במטרה לנסות וללמוד איך אפשר לחיות בשיתוף פעולה. בית האמנים שלבטח ראיתם לא פעם מהדרך, הוא לא רק מבנה ארכיטקטוני מרשים שמזכיר את הארמון של שלגיה בדיסנילנד, אלא הוכחה לכך שהכל אפשרי!
את המבנה בנו תושבי המקום לגמרי בעצמם, כל פעם קצת, במשך 15 שנה! הצריח הגבוה משמש כמזגן ואין פינה בו שלא עוצבה בסגנון אמנותי ומהמם… ביקרנו גם בשדות האורגניים, בדיר וביקב ושמענו על עוד סגנון חיים פחות מוכר, אך מעניין…
חי בר יטבתה
לאחר ארוחת צהריים בפונדק יטבתה, המשכנו לסיור בחי־בר, שהיום משמש רק כבית חולים לחיות פצועות. אחרי צפייה בסרט שמסביר על החיות באזור ועל הסכנות שטמונות להן, נסענו לסיור בשמורה הפתוחה עם האוטובוס (קצת דומה לספארי) וראינו חיות מדבריות מרשימות ומתוקות, כולל גוזלי יען שרק בקעו.
משם התפזרנו לקיבוצים השונים, לארוחת ערב של שישי, שהיא חוויה בפני עצמה בקיבוץ אילות (שאגב, משמש כקייטרינג לתושבי האזור).
פארק הצפרות
את בוקר שבת בילינו בפארק הצפרות שבכניסה לאילת. בפארק, כמו בכל יתר המקומות שבהם ביקרנו, נערכו מגוון רחב של פעילויות לילדים ולמבוגרים: סדנת פיסול של ציפורים מחומרים ממוחזרים, סדנת ציור של חלוקי נחל והשוס (לילדים הבוגרים יותר) – סדנת רישום של נוף וציפורים, שהועברו על ידי אמנים מכל העולם.
בכלל, יחד איתנו היו שם המון אמנים שהגיעו, כך מסתבר, לסיור באזור (ירדן, ים המלח והערבה), כדי להעלות את המודעות הגלובלית למצבו של ים המלח. זכינו לראות אותם מציירים, מצלמים ורושמים- שזה לכשעצמו תענוג!
חזרנו הביתה עייפים, עמוסי חוויות ומלאי זיכרונות מתוקים. אין ספק שסוף השבוע אורגן למופת ובכלל – סופי שבוע תחת נושא מסוים הם חוויה שונה לחלוטין, בטח עבור הילדים.
היה מושלם! ואגב, בחודש מאי (27-25) מתוכנן סוף שבוע תיאטרון, שבדומה לזה יהיה מאורגן מא'-ת', כך שכבר כדאי לכם לשריין לכם מקום לינה (אני לגמרי ממליצה בחום על קיבוץ אילות) ולהתקשר להירשם.
