עכשיו, כשכל החופשים האמצע-שבועיים נגמרו והילדים נכנסים לאיזושהי שגרה, לפחות עד חנוכה, הגיע תורם של הפעלות אחר הצהריים.. שירות המוניות הנקרא 'הורים' בשיא העונה- חוגים, חברים, משפחה, קצת לפארק לנצל את ימי הנועם האחרונים לפני הגשם ועוד ועוד… ובין כל אלו, יש את הימים בהם הכי כיף להיות בבית. אני משתדלת שיהיה לקטן ולי לפחות יום אחד כזה בשבוע (וזה לא פשוט- נסו למצוא זמן בלו"ז הצפוף של הקטן, נראה אתכם..).
ביום הזה, שהוא רק היום שלנו, אני משתדלת להיות איתו. זה יכול להיות סרט עם פופקורן, משחק, יצירה, מחשב, רצף של הקראת סיפורים, בישול או אפייה משותפת ואפילו סתם השתטות. העיקר – זמן איכות אמיתי וכייפי. אני ממליצה לכם גם לעשות לכם יום כזה. וכדי למלא אותו בדברים טובים, הנה כמה המלצות מצוינות למוצרים נפלאים באמת, בדיוק עבור הימים האלו:
פאזל בתלת ממד
בעולם שבו הקטן שלי כמעט לא יודע מה זה לראות סרט קולנוע בדו ממד, לא פלא שהשלב הבא יגיע אל המשחקים. חברת "הבוס הקטן", המייצרת ומשווקת בישראל את מותג COOL GAMES ומתמחה בפיתוח משחקים דידקטיים לילדים, מציעה סדרת פאזלים חדשה בתלת ממד מעולמות ”כפר הדרדסים", "ספר הג'ונגל" ו"תותית".
הפאזלים החדשים, מורכבים למעשה מפאזל מרכזי, המשמש לשטח הקרקע. פאזל נוסף המשמש לרקע אחורי. קיר צדדי ודמויות מקסימות שאותם ניתן להניח על גבי המשטח וליצור איתם משחק עשיר לכשעצמו. תחילה מרכיבים את הפאזל עצמו, ואז מעמידים את שאר החלקים כ"קירות אנכיים", התוחמים את זירת המשחק.
הקטן ואני התיישבנו להרכיב את ספר הג'ונגל… תוך שנייה הבין הקטן את הרעיון ופרט לעובדה כי הקירות האנכיים לא נתפסים ממש חזק בתוך הבסיס ונוטים ליפול, המשחק פשוט כייפי ונהדר. הוא משלב הרכבת פאזלים (שזה החלק שאנחנו האימהות אוהבות) ומשחק דמיון עם הדמויות (שזה החלק שלהם). מקסים!!
זמן מחשב
אני מודה שאני אוהבת לראות את הקטן שלי מתיישב עם הלפטופ ומשחק במחשב, במיוחד כשמדובר במשחקים לימודיים. האתר "הסוד של מיה", למשל, הוא אתר מקסים ומומלץ במיוחד לצורך זה.
האתר, הינו אתר בתשלום המכיל מגוון רחב של משחקים בתחומים שונים, הן מבחינת הלמידה – אותיות, חשבון, ראייה מרחבית ועוד. והן מבחינת התכנים עצמם – סוכות, סיפורי התנ"ך, חיות וכו'. בכל מיני סייט מסתתרים משחקים אחרים, לא מסובכים מידי ומאתגרים מספיק. הקטן שלי הכי אוהב את סיפורי התנ"ך שכולל סרטונים על סיפור מגדל בבל, תיבת נח ובריאת העולם, כשלאחר כל סרטון יש משחק רלוונטי – פאזלים, חיות ובני זוגם ועוד:
בממלכת החשבון עומר חישב בקלות תרגילי חיבור וחיסור, האכיל היפופוטם רעב במיוחד, שהצליח להצחיק אותו והתאים ויזואלית מספרים לכמויות. בעולם האותיות זיהה מילים המתחילות באות הנדרשת, שיחק בעפיפוני אותיות ושמע את השיר המתוק על הארנבת והרכבת שוב ושוב ושוב! בסוכה (בכל חג מתחלפות ההפעלות), מצא הבדלים בין התמונות וכך הלאה והלאה והלאה.
ממליצה בחום!
שעת סיפור
מאז שהיה קטן מאוד, הקטן שלי אוהב סיפורים. העונש הכי חמור אצלנו בבית, זה ללכת לישון בלי סיפור. אז לפעמים, בשעות בין הערביים, במיוחד כשקצת קריר, אני הכי אוהבת להתכרבל איתו על הספא ולספר סיפורים עד אינסוף… הנה כמה סיפורים מתוקים במיוחד, שהקטן ביקש לכתוב שהם "ממש ממש יפים":
"העוגה הצנחנית" של רינת מצליח (אוריון)
הספר מתאר את הכנותיה של משפחה לקראת יום ההולדת של סבתא. היום הוא יום שישי, וניכר כי לספר קונוטציה דתית… הילדים משחקים בחדר בעוד אמא מבשלת לשבת. הזמן חולף ורק כשאימא מסיימת לבשל והילדים מסיימים לנקות את החדר, הם מתחילים בהתרגשות בהכנת העוגה לסבתא. אמא אופה את העוגה ומניחה אותה להצטנן לפני שיוכלו הילדים, הממתינים בקוצר רוח, לקשט את העוגה בקצפת וסוכריות.
אבא, שמגיע הביתה מהעבודה, עובר ליד החלון ומפיל בטעות את העוגה מקומה רביעית. אין זמן לאפות עוגה חדשה, כי תכף נכנסת שבת. אמא מאוכזבת ואז מוצאים הילדים פתרון יצירתי וחביב, שמצליח להפתיע אפילו את סבתא והופך את יום ההולדת לחגיגה מקורית ומשמחת, גם בלי העוגה של אמא.
ספר מקסים, המקנה את הערך כי שום דבר הוא לא סוף העולם וכי גם אם משהו נורא חשוב משתבש- תמיד אפשר למצוא דרך יצירתית להתגבר עליו.
"לאמץ משפחה" של נינה בסן (אופיר ביכורים)
סיפור מנקודת מבטה של גורת פקינז, שנולדה לבנה לעומת אחיה השחורים. הגורה מספרת על תחושותיה מהלידה (למעשה עוד מרחם אמה) ובמהלך חייה הצעירים, כאשר אחיה מאומצים בחיבה על ידי משפחות אוהבות ואותה אף אחד לא לוקח והיא מועברת לחנות חיות.
אני מודה שבשלב כלשהו של הסיפור חששתי שהקטן ייכנס לדיכאון מהגורה הקטנה, המתוקה ומעוררת האמפתיה שמתארת בדכדוך איך היא לבד ואין לה אף חבר… אבל כשהיא מחליטה כי "אם אין אני לי מי לי" ומחליטה לבחור היא משפחה ואף מתכססת תכסיס קטן, ואכן מוצאת משפחה אוהבת בסוף – לא היה מאושר מהקטן שלי, שהיה מבסוט בעיקר מהתכסיס ואפילו התעקש לשחק ב'נדמה לי שאת האישה ואני הכלבה'. סיפור חמוד עם מוסר השכל חשוב.
"החיים שלי בספר" של ג'נט טשג'יאן (דני ספרים)
זהו ספר הרפתקאות למתבגרים, ומתאים לילדים מכתה ד', ולאוהבי ספרי ההרפתקאות (כמוני).
הספר מגולל את סיפורו של דרק פאלון – ילד בן שתים עשרה שרק רוצה שיתחיל כבר החופש הגדול, והוא יוכל לגלוש כל היום בסקייטבורד, לשרוץ בחנות הקומיקס בקניון ולערוך קרבות אבוקדו עם החבר הכי טוב שלו.
כשמגיע סוף סוף החופש המיוחל מטילה עליו ועל שאר בני כיתתו המחנכת משימת חופש – לקרוא שלושה ספרים ולכתוב עליהם דוח קריאה – מוכר??? הוא כמובן מתחמק ואימא שלו מכריחה אותו ואז הוא מגלה בעליית הגג כתבה ישנה בעיתון על נערה שטבעה לפני עשר שנים. למה אמא שלו מתחמקת ממנו כשהוא שואל אותה על הכתבה? ומה הקשר שלו לנערה שטבעה? כל חושיו הבלשיים של דרק מתחדדים, והוא מריח הרפתקה…
יש עוד כל כך הרבה ספרים שאני רוצה לספר לכם עליהם, אבל זה מספיק להפעם. יש לכם מספיק רעיונות לזמן איכות עם הקטנים – נצלו את הזמן הזה לטובה.
