"לרקוד על סף תהום": סיפור על תשוקה בלתי נשלטת, חיונית ומסוכנת
הספר לרקוד על סף תהום הוא ללא ספק יצירת מופת
הספר לרקוד על סף תהום הוא ללא ספק יצירת מופת
ספר מרתק. לא פשוט, אבל כה מטלטל… משאל העם באירלנד הזכיר לי אותו. את העובדה שעד היום אסור היה לנשים להחליט אם לבצע הפלה או לא, אבל פעם – לא ממש מזמן – אסור היה להן להחליט אם לשמור על הילד.
כבר הרבה זמן לא נהניתי כל כך מספר, כמו שנהניתי לקרוא את הספר "כמה קשה זה כבר יכול להיות?" של אליסון פירסון. הספר כתוב מעולה. משעשע. אמיתי. לא מתחנף, לא כבד מידי, לא טיפשי ולא קיטשי – פשוט מדויק!
אחת לכמה זמן יוצא לי לקרוא ספר שגם נותן לי הצצה לתרבויות שלא ממש הכרתי וגם לא יוצא לי מהראש הרבה זמן אחרי שאני מסיימת לקרוא אותו (גם אם הוא לא בהכרח מושלם). כזה הוא הספר "שתי השמשות של דדיקה", מאת מגי אוצרי (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן) שסיימתי ממש לפני כמה ימים!
"מועדון המכוניות של מצרים" של עלאא אל-אסוואני, שעלילתו המרכזית מתרחשת בקהיר, בתקופת המצאת המכונית, הוא אולי לא מושלם, אבל מומלץ ביותר…
הספר "בלו" הוא סיפור על אבדן, על משפחות אומנה, על אהבה אחרת. אהבה לילדים שהעולם התאכזר אליהם ובסוף – גם יש סיפור אהבה קטן
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".
הספר "למה היא לא עפה" שם מראה עצמית, אבל גם מראה חברתית מובהקת, שצריך להביט בה בייחוד כל מי שעבר לגור בתל אביב