פנטום (Phantom)
סרט בהשראת הרומן "המסר" מאת מאי ג'יאה. כשהזמן אוזל והלחץ גובר, הגבולות בין אמת ושקר מיטשטשים. כל מבט הופך לחשד, כל שתיקה – לאיום.
סרט בהשראת הרומן "המסר" מאת מאי ג'יאה. כשהזמן אוזל והלחץ גובר, הגבולות בין אמת ושקר מיטשטשים. כל מבט הופך לחשד, כל שתיקה – לאיום.
אפוס היסטורי מונומנטאלי, המתאר את מסעו של האדריכל היהודי יליד הונגריה לסלו טו, שהיגר לארה"ב אחרי המלחמה ללא כל וזוכה במקרה לנהל פרויקט אדריכלי אדיר שישנה את מהלך חייו ב-30 השנים הבאות.
כולנו מכירים את אנה בעיקר בזכות היומן שכתבה, אבל מה שרבים לא יודעים זה שבמהלך שהותה במחבוא, בנוסף ליומן, כתבה אנה גם סיפורים קצרים. כל הפרטים
הספר 'אנגארד הסייף' הוא ספק רומן היסטורי בדוי וספק מסמך תיעודי מרתק, שמעניק הצצה נדירה לחייהם של הפיראטים בתחילת המאה ה-18.
בספר "הטבחית של הימלר" של פרנס-אוליבייה ז'יסבר (הוצאת כנרת זמורה ביתן) יש כל מה שצריך כדי להפוך אותו לרומן טרגי ומטלטל – רצח עם, יתמות, הישרדות ועוד. אבל הוא כתוב כל כך טוב, שהקריאה בו זורמת וקלילה, ואפילו משעשעת.
הרצח הנורא והמיותר של ג'ורג' פלויד בידי שוטר לבן וגזען והמהומות שפרצו בעקבותיו ומבעירות את ארה"ב, הזכירו לי את הספר המטלטל והחשוב של אנג'י תומאס – "השנאה שנתתם" (הוצאת כנרת), שהפך אח"כ לסרט מטלטל לא פחות (משודר ב-YES).
סרט הקולנוע החדש של הבמאי פרנסואה גרארד הוא סרט "פוסט שואה" מעולה, אמיץ ומרגש עד דמעות, על מוזיקה, משפחה, נאמנות, יהדות, ספקות והקשר ביניהם. יש מצב שזה הסרט הכי טוב שראיתי השנה!
הספר "שמנת מתוקה" של תומר טרבלסי (אין קשר משפחתי) הוא ספר אמיץ על אהבה גאה במציאות ישראלית כמעט בלתי אפשרי, שבמובנים רבים דומה להתנגשות חזיתית בין הראש ללב.
אחת לכמה זמן יוצא לי לקרוא ספר שגם נותן לי הצצה לתרבויות שלא ממש הכרתי וגם לא יוצא לי מהראש הרבה זמן אחרי שאני מסיימת לקרוא אותו (גם אם הוא לא בהכרח מושלם). כזה הוא הספר "שתי השמשות של דדיקה", מאת מגי אוצרי (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן) שסיימתי ממש לפני כמה ימים!
"מועדון המכוניות של מצרים" של עלאא אל-אסוואני, שעלילתו המרכזית מתרחשת בקהיר, בתקופת המצאת המכונית, הוא אולי לא מושלם, אבל מומלץ ביותר…
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".