אם לפני 5 שנים, הייתם אומרים לי שאהיה מאלו שעושים אימונים אישיים, סביר להניח שהייתי צוחקת לכם בפנים. לא בגלל שזה לא נראה לי חשוב, אלא בגלל שבמשך שנים זה נראה היה לי כמו מותרות שרק "עשירים" יכולים להרשות לעצמם.
אבל היום, עם ההיצע הגדול והמחירים הבאמת סבירים, זה כבר ממש לא ככה ואם תשאלו אותי היום- אומר לכם שכבר קשה לי לחשוב על עצמי בלי אימונים אישיים. לא בגלל שנהייתי מפונקת (טוב, אולי קצת…), אלא בעיקר כי היום אני מבינה את ההבדל בין אימון שעושים לבד ובין אימון שעושים עם מאמן אישי.
לפני כחודשיים התחלתי להתאמן בגרייט שייפ הרצליה, עם ערן הולצמן. אימון אישי אחד בשבוע. בגלל שאני בן אדם די סוליסטי שכבר המון שנים מתאמן לבד, כותב על כושר ויודע המון, לקח לי קצת זמן לשחרר את השליטה ופתאום, בלי ששמתי לב, התחלתי לחכות לאימונים האלה ובעיקר- לתחושה של אחרי (כולל השרירים התפוסים).
יש משהו במאמן אישי שלא נותן לי לוותר לעצמי – לא מבחינת ההגעה לאימון (לא נעים להבריז) ובטח לא מבחינת איכות האימון עצמו- תנועה נכונה, מנח נכון, מספר החזרות, עלייה הדרגתית במשקלים ואפילו דגש על נשימה. לכל אלה יש משמעות עצומה מבחינת מניעת פציעות ומבחינת האפקטיביות (והתוצאות) של האימון.
כל אימון היה שונה מקודמו ושילב תרגילים שבחיים לא הייתי עושה לבד, לצד כאלה שאני שונאת ממש לעשות (מי אמר סקווטים?). עם הזמן ערן כבר הכיר אותי וכבר יודע לכוון את התרגילים ואת האימון עצמו למה שאני אוהבת, בלי לוותר לי על מה שלא.
המקצוענות, הידע שלו, היצירתיות בגיוון התרגילים ואפילו השיחות תוך כדי, הופכים את זמן האימון למהנה ואני תמיד טוענת – שמה שמהנה יותר, גם אפקטיבי יותר…
לכן, אם יש משהו שאני ממליצה לכם עליו בלב שלם – זה לפרגן לעצמכם מאמן אישי. לא חייבים 3 פעמים בשבוע, אבל פעם בשבוע זה סכום שאפשר לעמוד בו ושווה להוציא אותו על אימון אישי מאשר על עוד חולצה או ארוחה במסעדה.
ואם אתם מסכימים איתי – אל תוותרו על ערן, אבל תשאירו לו זמן בשבילי כן?!
*על התמונות המהממות אגב, אחראי הצלם הסופר מוכשר – מתן רחמן 🙂
*בגדים: Under Armour
מאמן אגדה
אכן 🙂