בדרך לאילת עצרנו עומר ואני בצריף של בן גוריון בשדה בוקר.
אני אוהבת לשלב אתרי מורשת בטיולים שלנו ועומר מצידו, בולע את האינפורמציה בשקיקה. בשנה האחרונה הם התחילו ללמוד בבית הספר שיעורי אקטואליה ולאור המצב העגום של השלטון שלנו, החלטתי שיכולה לצאת רק תועלת אם הוא יכיר את האיש הדגול שהתחיל כאן הכל. אני מודה שקצת חששתי שהוא ישתעמם- חשש שהתבדה ברגע שכף רגלנו דרכה במקום. את הסיור ערך לנו מדריך מקסים בשם טל מעוז, שהתחבב על עומר מיד וידע איך להעביר לו את הדברים בצורה מותאמת לגילו ולאופיו הסקרן.
השביל המוביל מהכניסה מלא בציטוטים של בן גוריון ומוביל אל תוך מבנה גדול שבו מוקרן סרט אנימציה משובח על חייו ופועלו.
משם המשכנו אל מתחם הצריפים. בכניסה מוצב מיצג גדול שנראה כמו לבנים ערומות אחת על השנייה. הלבנים האלו מסמלות למעשה את הנגב וממחישות את הבדלי הגבהים בין המקומות השונים. כחלק מהפעילות, הילדים נדרשים להניח קוביה צבעונית על גבי המקומות השונים ולענות על שאלות כמו "מה צורת הנגב?", "מהו המקום הגבוהה ביותר?", "מהו המקום הנמוך ביותר?" ועוד.
אחר כך ניגשים למפה המוצבת ליד, ומניחים עליה את השקף שממחיש מה נמצא באזור- תושבות בדואים, שטחי אש וכו'.
התחנה הבאה היתה פסלו של בן גוריון העומד על הראש. הפסל הזה, שמאפיין כל כך את בן גוריון, גרם לעומר לצחוק. כששאלתי אותו מה מצחיק הוא אמר שנראה לו מוזר שראש ממשלה יעמוד על הראש. טל הסביר לו שבן גוריון עמד על הראש מכיוון שהיו לו בעיות גב וגורו הבריאות פלדנקרייז (מוכר לכם השם?) המליץ לו לעשות כך וזה אכן עזר לו.
משם נכנסנו לקודש הקודשים- הצריף שבו חיו בן גוריון ופולה אשתו. כדי להפוך את הבילוי בצריף למאתגר (ולנקלט) יותר, מוצעים במקום שלל פעילויות, דפי הפעלה וחוברות שגורמים לילדים להביט אחרת על הדברים, לחקור, לבדוק ולהבין את המשמעות- פשוט מהמם!
ראינו את חדרי השינה הנפרדים של פולה ודוד (הוא עבד עד מאוחר והפריע לה לישון, ולכן הם ישנו בנפרד), את הסלון שעל קירו תלויה מגילת העצמאות (מרגש), את חדר העבודה ובו ספריה ענקית עם 5000 ספרים (!!), את הגלובוס הענק המוכר לכולם מהצילום המפורסם שלו ועוד.
מדהים כמה אפשר ללמוד על בן אדם מהתבוננות בפרטים הקטנים של חייו- תמונתו של מהטאמהה שסימלה את חיבתו של בן גוריון לתרבות המזרח (עומר קישר את זה לבד בהמשך), את העובדה שאהב לקרוא בייחוד ספרים על היסטוריה וארץ ישראל ועוד ועוד. עומר מילא את כל המשימות בחוברת באדיקות רבה (הוא יכל לבלות שם עוד שעות, אם זה היה תלוי בו) ולבסוף אף קיבל סיכת "מגלי העבר" והתהלך איתה בגאווה.
מהצריף המשכנו למתחם נוסף ובו מעין ארגז חול גדול (בצורת משלוש הנגב כמובן). על גבי החול צויינו הערים המרכזיות כמו באר שבע, דימונה, אילת, יטבתה וכמובן – שדה בוקר.
טל ביקש מעומר ליצור (תוך זמן קצוב) דרכי גישה בין הערים השונות, תוך היעזרות במסילות הרכבת שהיו בארגז הסמוך. הקצבת הזמן הפכה את העניין למאתגר במיוחד ועומר התרוצץ הלוך ושוב. לאחר מכן התבקש עומר לשים מבני מגורים, מפעלים ועוד. כל משימה הוקצבה בזמן, כאשר המטרה היא ליישב את הנגב, על פי חזונו של בן גוריון.
וזה לא נגמר כאן. התחנה הבאה היתה צריף נוסף שבו הוקרן סרט הממחיש את חייו, חזונו והאני מאמין של בן גוריון, עוד מאז היותו נער. העובדה שמדובר בסרט, עם שחקנים, הפכה את המידע לקליט ונגיש ועומר דיבר על זה גם לאורך כל הנסיעה לאילת אחר כך.
המקום עצמו עבר בחצי שנה האחרונה שדרוג משמעותי והיום יש בו גם מתחם אינטרקטיבי, כייפי במיוחד ובו יש שולחנות מגע גדולים ולצידם מסך. בוחרים נושא למשימה (נוער, צבא וכו') ובאמצעות משחק טאצ' עונים על חידות, מסדרים תמונות במקומן ומתחרים אחד בשני.
מעבר לעובדה שזה כיף ומאתגר (כן, גם את הגדולים), זה פשוט לא יאומן איך האינפורמציה נקלטת טוב יותר אצל הילדים בדרך הזו. גם כאן עומר רצה להמשיך עוד ועוד…
יש גם את בית הגבס, בו אפשר ללחוץ על המסך האינטרקטיבי ולצפות בסרט על כל אחד מתחומי פועלו של בן גוריון. שם גם ניתן לשמוע את סיפור הגעתו של בן גוריון לקיבוץ ואפילו לנהל דיון משוחזר בנוגע לקבלתו של בן גוריון לקיבוץ (אני ייצגתי את המתנגדים ועומר, כמובן, את אלו שבעד).
כל אחד יכול להגיע לשם באופן עצמאי, לקחת דפי הפעלה ולהסתובב. אפשר גם לתאם ביקור לקבוצות בכל גיל (יש פעילויות מתאימות) או לשכור מדריך שילווה אתכם. אני שמחה שבחרתי לעצור שם. אני בטוחה שעומר הפנים ערכים, תרבות ומורשת (שיבואו בסוף לידי ביטוי) ואני מודה שגם אני, בנקודת מבטי הבוגרת, למדתי דברים חדשים, נזכרתי למה אני כל כך אוהבת את הארץ הזו ולאן עוד יש לנו לשאוף להגיע.
ובנימה אישית, אני רוצה לבקש מכם שתלכו לשם. עם הילדים. נכון שלפעמים אתרי מורשת נשמעים הרבה פחות אטרקטיביים מאיזה לונה פארק, אבל האמינו לי שאלו הערכים האמיתיים שיבנו את הילדים שלכם. יש קסם במקומות המורשת האלו שמחברים אותנו לכאן, שמשרישים בנו קצת ציונות (וכיף להיזכר בה בימים כאלו) ושמעלים עוד קצת את מפלס השייכות לארץ הזו, הקטנה והמסובכת כל כך.
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי 16:00-8:30, שישי וערבי חג 14:00-8:30, שבת 16:00-10:00. *יש להגיע עד שעה לפני הסגירה. לפרטים נוספים: http://www.shimur.org/ben-gurion/ או בטלפון 08-6560469
