בעוד כמה ימים יעמוד סולימן הצעיר מול הרגע החשוב בחייו: ריאיון ברשות ההגירה. עד אז הוא חוצה את פריז על אופניו כשליח במרוץ נגד הזמן, ומתאמן על סיפור חייו כדי שיוכל לשכנע את המדינה להעניק לו זכויות של מבקש מקלט, מבלי לחשוף בפניהם את האמת שהוא יעשה הכול על מנת להסתיר.
בגיל 24, הפך כריסטופר ריב משחקן אלמוני לכוכב קולנוע בינלאומי כאשר גילם את קלארק קנט/סופרמן בעיבוד הקולנועי מ-1978 לקומיקס המצליח. בשנת 1995 הוא נפצע בתאונת רכיבה שהותירה אותו משותק ברוב אברי גופו והוא החל בדרך חדשה, כפעיל למען המחקר על פגיעות עמוד שדרה. כעת הוא זוכה לסרט תיעודי מרגש השוזר קטעי ארכיון שטרם נראו וראיונות
'לרגל הנסיבות' – רומן פסיכולוגי מרתק שמגולל את סיפור הישרדותה הבלתי ייאמן של ברכה ראופמן (לבית בר) ז"ל, אחת משלושת הניצולים היחידים ששרדו את מחנה ההשמדה בלז'ץ, מנקודת המבט של 'הדור השני'
הספר "אנשי הצעצועים" מערבב בצורה גאונית ממש מציאות ודמיון. הוא מלא בתמימות של ילדים, אבל גם בהתפכחות והתמודדות עם חוויות טראומטיות מהעבר.
הפשטות המורכבת שבה כתוב הספר המופלא "איך ללטף קיפוד", יחד עם הכתיבה הקולחת והעריכה המקבילה – הופכים אותו לספר שאי אפשר להפסיק לקרוא.
בספר "הטבחית של הימלר" של פרנס-אוליבייה ז'יסבר (הוצאת כנרת זמורה ביתן) יש כל מה שצריך כדי להפוך אותו לרומן טרגי ומטלטל – רצח עם, יתמות, הישרדות ועוד. אבל הוא כתוב כל כך טוב, שהקריאה בו זורמת וקלילה, ואפילו משעשעת.
הרצח הנורא והמיותר של ג'ורג' פלויד בידי שוטר לבן וגזען והמהומות שפרצו בעקבותיו ומבעירות את ארה"ב, הזכירו לי את הספר המטלטל והחשוב של אנג'י תומאס – "השנאה שנתתם" (הוצאת כנרת), שהפך אח"כ לסרט מטלטל לא פחות (משודר ב-YES).
הספר "גם אני הייתי שם" של יהונתן הרבלין, הוא עדות חשופה ואמיצה על מה שהתחולל בנפשם של הלוחמים במהלך מבצע צוק איתן, ועל הצלקות שלא יתאחו לעולם!
הספר בואי של אורלי סיגל הוא ספר שמטלטל, בועט ושובר את הלב, אבל גם מלא תקווה ואופטימיות. פשוט וואו!
ספר מרתק. לא פשוט, אבל כה מטלטל… משאל העם באירלנד הזכיר לי אותו. את העובדה שעד היום אסור היה לנשים להחליט אם לבצע הפלה או לא, אבל פעם – לא ממש מזמן – אסור היה להן להחליט אם לשמור על הילד.
אחת לכמה זמן יוצא לי לקרוא ספר שגם נותן לי הצצה לתרבויות שלא ממש הכרתי וגם לא יוצא לי מהראש הרבה זמן אחרי שאני מסיימת לקרוא אותו (גם אם הוא לא בהכרח מושלם). כזה הוא הספר "שתי השמשות של דדיקה", מאת מגי אוצרי (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן) שסיימתי ממש לפני כמה ימים!
הספר "בלו" הוא סיפור על אבדן, על משפחות אומנה, על אהבה אחרת. אהבה לילדים שהעולם התאכזר אליהם ובסוף – גם יש סיפור אהבה קטן
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".
הספר "למה היא לא עפה" שם מראה עצמית, אבל גם מראה חברתית מובהקת, שצריך להביט בה בייחוד כל מי שעבר לגור בתל אביב
