"We will dance again 2025": כל הפרטים על מופע ההנצחה השנתי של קהילת הנובה
"We will dance again 2025": כל הפרטים על מופע ההנצחה השנתי של קהילת שבט הנובה – אירוע שנולד מתוך החושך כדי לזכור, להזכיר ולהדליק את האור
עלילות הבוחנות את המשאבים הפנימיים המאפשרים לאדם להחזיק מעמד בתוך הסערה. זהו ה"שריר" הנפשי המאפשר לשרוד את התופת, לשמור על צלם אנוש ולמצוא את הכוח להמשיך הלאה גם כשהמציאות החיצונית קורסת.
"We will dance again 2025": כל הפרטים על מופע ההנצחה השנתי של קהילת שבט הנובה – אירוע שנולד מתוך החושך כדי לזכור, להזכיר ולהדליק את האור
הספר 'אנגארד הסייף' הוא ספק רומן היסטורי בדוי וספק מסמך תיעודי מרתק, שמעניק הצצה נדירה לחייהם של הפיראטים בתחילת המאה ה-18.
הספר "אנשי הצעצועים" מערבב בצורה גאונית ממש מציאות ודמיון. הוא מלא בתמימות של ילדים, אבל גם בהתפכחות והתמודדות עם חוויות טראומטיות מהעבר.
דרמת פרינג’ אינטימית על במאי שמנסה לחשוף אמת שהוא מפחד לומר, ומוצא את עצמו בתוך מערבולת של יחסי כוח, יצירה, זהות ומוסר בחדר החזרות.
ממליצה לכם בחום לצפות בהצגה "בגוף אני מבינה". מובטחת לכם הפוגה קצרה ואיכותית מהטרלול שבחוץ, שעל הדרך תזכיר לכם לנשום, להסתכל פנימה ולהוקיר את מי ואת מה שבאמת חשוב.
הספר "בלו" הוא סיפור על אבדן, על משפחות אומנה, על אהבה אחרת. אהבה לילדים שהעולם התאכזר אליהם ובסוף – גם יש סיפור אהבה קטן
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".
לרגל חגיגות 20 שנה ליציאתו, חוזר הסרט "הארי פוטר וגביע האש" לקולנוע (לתקופה מוגבלת) ויוקרן שוב על המסך הגדול.
הבולונז של עדן: מתכון לספגטי בולונז של מיכל כץ, דודתה של עדן בן רובי ז"ל שנרצחה בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר 2023. רוטב עשיר וחלק בלי "חתיכות", שמזכיר את שולחן שישי עם עדן ומציף את הגעגוע שלא מרפה.
בספר "הטבחית של הימלר" של פרנס-אוליבייה ז'יסבר (הוצאת כנרת זמורה ביתן) יש כל מה שצריך כדי להפוך אותו לרומן טרגי ומטלטל – רצח עם, יתמות, הישרדות ועוד. אבל הוא כתוב כל כך טוב, שהקריאה בו זורמת וקלילה, ואפילו משעשעת.
דרמה אינטימית על זוגיות בצל פוסט־טראומה, שבוחנת גם את המחיר הרגשי שמשלמים מי שחיים לצד הטראומה – בנות ובני זוג, משפחה וחברים.
הספר הנערה מקרקוב, הוא ספר שואה שמביא את הדברים מנקודת מבט היסטורית רחבה יותר…
ב-27 במרץ 1944, כתבה אנה פרנק סיפור קצר בשם "הפסקת צהריים" ("Lunch Break") שמתאר את אחת מהפסקות הצהריים השגרתיות בתקופה שבה שהתה במחבוא שבעליית הגג – הנה התרגום שלו
הסרט "לזכור את הטיטאנים" הוא תזכורת לכל מה שחשוב ויפה בספורט
'לרגל הנסיבות' – רומן פסיכולוגי מרתק שמגולל את סיפור הישרדותה הבלתי ייאמן של ברכה ראופמן (לבית בר) ז"ל, אחת משלושת הניצולים היחידים ששרדו את מחנה ההשמדה בלז'ץ, מנקודת המבט של 'הדור השני'
מופע פרינג’ סאטירי הבנוי כטקס זיכרון. יצירה חדה, כאוטית ונוקבת, שמביטה ישירות על טראומה, זיכרון, הנהגה וחברה ישראלית מתפרקת.
הספר "מחברת הציור מוונציה" של ריס בואן הוא רומן רומנטי-היסטורי קליל ומלא קסם שמתרחש בשתי תקופות ובשני מקומות במקביל
'מחברת מולדת' הוא רומן בסיפורים, כתוב בסגנון שמזכיר יומן אישי, ומגולל את קורותיה של משפחה אחת מקום המדינה ועד שנת 2014.
עיבוד בימתי לרב־המכר של שרית ישי־לוי, המתאר את סיפורה של משפחה ירושלמית ספרדית ערב קום המדינה דרך עיניה של לונה, “מלכת היופי של ירושלים”.
כולנו מכירים את אנה בעיקר בזכות היומן שכתבה, אבל מה שרבים לא יודעים זה שבמהלך שהותה במחבוא, בנוסף ליומן, כתבה אנה גם סיפורים קצרים. כל הפרטים
סרטה התיעודי של סיגל ראש, המגולל את סיפורן האגדי של מלכת התיאטרון העברי חנה רובינא ובתה היחידה והזמרת המצליחה אילנה רובינא.