התינוקת (La petite)
קולנוע צרפתי מרגש על משפחה גאה ובלתי שגרתית, אובדן, קבלת החלטות הרות גורל ומאבק על אימהות של תינוקת שטרם נולדה.
קולנוע צרפתי מרגש על משפחה גאה ובלתי שגרתית, אובדן, קבלת החלטות הרות גורל ומאבק על אימהות של תינוקת שטרם נולדה.
ממליצה לכם בחום לצפות בהצגה "בגוף אני מבינה". מובטחת לכם הפוגה קצרה ואיכותית מהטרלול שבחוץ, שעל הדרך תזכיר לכם לנשום, להסתכל פנימה ולהוקיר את מי ואת מה שבאמת חשוב.
הספר "אנשי הצעצועים" מערבב בצורה גאונית ממש מציאות ודמיון. הוא מלא בתמימות של ילדים, אבל גם בהתפכחות והתמודדות עם חוויות טראומטיות מהעבר.
הספר בואי של אורלי סיגל הוא ספר שמטלטל, בועט ושובר את הלב, אבל גם מלא תקווה ואופטימיות. פשוט וואו!
הספר "סוף והתחלה", מאת שלי זיכלינסקי (הוצאת סטימצקי), הוא ספר על סופים והתחלות, אבל בעיקר על מה שבאמצע. ספר על משפחה, אבל, בריאות, סודות, אהבה (או כמיהה לאהבה), המשכיות, קשיים, תקוות ואומץ. המון אומץ. מומלץ!
הספר "האומנת" של אמה רוס יזכיר לכם שהחיים באחוזות האנגליות המפוארות, הן לא תמיד דבש
ספר מקסים שייקח אתכם למחוזות נפלאים – מבפנים ומבחוץ
ספר מרתק. לא פשוט, אבל כה מטלטל… משאל העם באירלנד הזכיר לי אותו. את העובדה שעד היום אסור היה לנשים להחליט אם לבצע הפלה או לא, אבל פעם – לא ממש מזמן – אסור היה להן להחליט אם לשמור על הילד.
כבר הרבה זמן לא נהניתי כל כך מספר, כמו שנהניתי לקרוא את הספר "כמה קשה זה כבר יכול להיות?" של אליסון פירסון. הספר כתוב מעולה. משעשע. אמיתי. לא מתחנף, לא כבד מידי, לא טיפשי ולא קיטשי – פשוט מדויק!
אחת לכמה זמן יוצא לי לקרוא ספר שגם נותן לי הצצה לתרבויות שלא ממש הכרתי וגם לא יוצא לי מהראש הרבה זמן אחרי שאני מסיימת לקרוא אותו (גם אם הוא לא בהכרח מושלם). כזה הוא הספר "שתי השמשות של דדיקה", מאת מגי אוצרי (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן) שסיימתי ממש לפני כמה ימים!
הספר "משחק המילים" מאת סטינה הולמס, הוא אחד מהספרים האמיצים שנוגעים בעצב החשוף של כל הורה – התעללות מינית בילדים!
הספר "בלו" הוא סיפור על אבדן, על משפחות אומנה, על אהבה אחרת. אהבה לילדים שהעולם התאכזר אליהם ובסוף – גם יש סיפור אהבה קטן
פוסט הטראומה של השואה מתבטא בדור השני. אצל ילדי הניצולים שגדלו לתוך קונפליקטים אינסופיים ולתוך מציאות של שתיקה רועמת. המלצה חמה על הספר "איש ללא בית".