'לרגל הנסיבות' – רומן פסיכולוגי מרתק שמגולל את סיפור הישרדותה הבלתי ייאמן של ברכה ראופמן (לבית בר) ז"ל, אחת משלושת הניצולים היחידים ששרדו את מחנה ההשמדה בלז'ץ, מנקודת המבט של 'הדור השני'
הספר 'אנגארד הסייף' הוא ספק רומן היסטורי בדוי וספק מסמך תיעודי מרתק, שמעניק הצצה נדירה לחייהם של הפיראטים בתחילת המאה ה-18.
'מחברת מולדת' הוא רומן בסיפורים, כתוב בסגנון שמזכיר יומן אישי, ומגולל את קורותיה של משפחה אחת מקום המדינה ועד שנת 2014.
הפשטות המורכבת שבה כתוב הספר המופלא "איך ללטף קיפוד", יחד עם הכתיבה הקולחת והעריכה המקבילה – הופכים אותו לספר שאי אפשר להפסיק לקרוא.
אי שם בקצה הכרמל מסתתר לו מסלול קסום בשם "שוויצריה הקטנה", שיוביל אתכם ישירות דרך סבך העצים אל נקודות תצפית מרהיבה. בחזור תוכלו לעצור לרגע באנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל ולחזור הביתה טעונים בחמצן ואנרגיה טובה.
הספר "גם אני הייתי שם" של יהונתן הרבלין, הוא עדות חשופה ואמיצה על מה שהתחולל בנפשם של הלוחמים במהלך מבצע צוק איתן, ועל הצלקות שלא יתאחו לעולם!
הספר "שמנת מתוקה" של תומר טרבלסי (אין קשר משפחתי) הוא ספר אמיץ על אהבה גאה במציאות ישראלית כמעט בלתי אפשרי, שבמובנים רבים דומה להתנגשות חזיתית בין הראש ללב.
הספר "סוף והתחלה", מאת שלי זיכלינסקי (הוצאת סטימצקי), הוא ספר על סופים והתחלות, אבל בעיקר על מה שבאמצע. ספר על משפחה, אבל, בריאות, סודות, אהבה (או כמיהה לאהבה), המשכיות, קשיים, תקוות ואומץ. המון אומץ. מומלץ!
הספר "האחרות" של שהרה בלאו הוא ספר חשוב ביותר שעוסק בנקודה שהיא ככל הנראה הנקודה השנויה ביותר במחלוקת בעידן המודרני – פמיניזם, נשים, אמהות ומהות, לאו דווקא בסנכרון זה עם זה…
אחת לכמה זמן יוצא לי לקרוא ספר שגם נותן לי הצצה לתרבויות שלא ממש הכרתי וגם לא יוצא לי מהראש הרבה זמן אחרי שאני מסיימת לקרוא אותו (גם אם הוא לא בהכרח מושלם). כזה הוא הספר "שתי השמשות של דדיקה", מאת מגי אוצרי (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן) שסיימתי ממש לפני כמה ימים!
עולם המים הוא עולם קסום, שאין הרבה אפשרויות להציץ עליו. לכן כדאי לכם לבקר במצפה התת ימי באילת…
הספר "למה היא לא עפה" שם מראה עצמית, אבל גם מראה חברתית מובהקת, שצריך להביט בה בייחוד כל מי שעבר לגור בתל אביב
"מסע בין חלומות" הוא פרויקט מקסים לגילוי העולם הפנימי של הילדים.
